הבלוג של אורי הייטנר

על גבעות שיח' אברק / אסתר עופרים

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 8.7.13

השבוע מלאו 75 שנה לרצח אלכסנדר זייד, במאורעות 1936-1939. זייד, איש העליה השניה, היה אחת הדמויות המרכזיות בתולדות כוח המגן העברי בא"י.  פעלו הביטחוני החל עוד בווילנה, טרם עלייתו לארץ, שם היה ממייסדי ארגון ההגנה העצמית שקם בעקבות פרעות קישינב, ב-1903, בהיותו בן 17 בלבד. כעבור שנה עלה לארץ. בארץ היה בין מייסדי אגודת "בר-גיורא" ובגלגול ההמשך שלה – אגודת "השומר". יחד עם חבריו לאגודת "השומר" היה בין מייסדי קיבוץ כפר גלעדי באצבע הגליל, אולם הוא פרש ממנו כעבור שנים אחדות, בשל התנגדותו והתנגדות אשתו, ציפורה, ללינה המשותפת.

הוא עבר להתגורר עם משפחתו באדמות שיח' אברק בעמק יזרעאל, היום ליד טבעון, הקים שם חווה והתפרנס כשומר מטעם קק"ל. הוא היה ידוע בכל האזור בעוז רוחו, ובשל כך זכה להערכה וכבוד גם מצד ערביי האזור. אף שהוא השתדל לרקום יחסי שכנות טובה עם הערבים, הוא הותקף פעמיים בזמן המאורעות והצליח להתגבר על הפורעים. בהתקפה  השלישית, ב-11 ביולי 1938, הצליחו לרצוח אותו.

זייד היה גם ארכיאולוג חובב, והוא גילה את אחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בא"י – היישוב יהודי הקדום בית שערים, מקום משכנה של הסנהדרין בתקופת התנאים ומקום מושבו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

לזכרו של אלכסנדר זייד הוצב בשיח' אברק פסל ברונזה גדול המשקיף על כל הסביבה ונראה מכל הסביבה, שבו נראה זייד רוכב על סוסתו. הפסל הופל והושחת, כנראה בידי גנבי מתכות, בשמחת תורה בשנת 2007, בדיוק ביום בו מלאו מאה שנה להקמת "בר גיורא".

זייד היה חבר קרוב של המשורר והבוהמיין אלכסנדר פן, שנהג לבקר אותו ולשהות אצלו תקופות ארוכות, לעתים למשך שבועות. פן כתב לזכרו שני שירים. האחד, לא מפורסם, "שיר של זייד", שאני עצמי לא ידעתי על קיומו ושמעתי לראשונה הקלטה שלו בסיור בעקבות אלכסנדר זייד בהדרכת נכדתו טלי, לפני שנים אחדות. השיר האחר, המפורסם מאוד, הוא "על גבעות שיח' אברק", הידוע יותר כ"אדמה, אדמתי" בשל מילות הפתיחה שלו. השיר נכתב ב-1941 בידי פן והולחן בידי מרדכי זעירא ביזמתה של ציפורה זייד, אלמנתו של אלכסנדר, שנסעה לת"א ולחצה עליהם לכתוב שיר שינציח את זכרו של בעלה.

השיר "על גבעות שיח' אברק" הוא השיר הציוני ביותר שנכתב בידי קומוניסט. אלכסנדר פן היה קומוניסט אדוק, איש המפלגה הקומוניסטית, מק"י, כמעט עד אחרון ימיו, ועורך המדור הספרותי של ביטאונה "קול העם". בשל כך, היה כמעט מנודה בידי המיליה הספרותי בישראל, שלא גילה סובלנות כלפי עמדותיו החריגות והשתייכותו הפוליטית. רק אחרי הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, בערוב ימיו, עזב את המפלגה. אבל כנראה שבכל זאת היה בו זיק ציוני, שבא לידי ביטוי בשיר המקסים הזה, המבטא את הקשר שלנו לאדמת הארץ, ואת הדם שנשפך עליה כברית אירוסין בינינו לבינה. "ארשתיך לי בדם, שאדם ונדם, על גבעות שיח' אברק וחרתיה". בשמו של חברו, אלכסנדר זייד, הוא שר לאדמת המולדת בגוף שני: ארשתי לי אותך, בדמי ששפכתי עליך. לא רק בדם כבשנו את הארץ אלא גם בזיעה, בעמל: "ביומי ולילי לי ייהוד עמלי, על גבעות שיח' אברק וחרתיה". האירוסין הללו, הן שבועה לוהטה, שהאדמה לא תוכל להשתחרר ממנה. "בשבועה לוהטה, את שבויה לי עתה, זה הלב את נדרו לא ירתיע, על גבעות שיח' אברק וחרתיה".

השיר זכה לביצועים רבים, ובהם צמד העופרים, אריק איינשטיין, הנערים מאפיקים, יהורם גאון, ריקי גל, עפרה חזה, הגבעטרון ועוד. אנו נשמע אותו בביצוע הנפלא של אסתר עופרים, אחת הזמרות הגדולות ביותר בתולדות הזמר העברי, הדיווה הגדולה של שנות ה-60, שלמרבה הצער ירדה לגרמניה, שם פתחה בקריירה בינלאומית מזהירה. אסתר עופרים היא זמרת בעלת קול נדיר ביופיו ובעוצמתו, בעלת סגנון מוסיקלי ייחודי, שכמה מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי מזוהים עמה, ובהם "היו לילות", "לילה לילה", "רקפת", "יד ענוגה" וכאמור – "על גבעות שיח' אברק".

אֲדָמָה-אַדְמָתִי,
רַחוּמָה עַד-מוֹתִי,
רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ,
רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ.
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם
שֶׁאָדַם וְנָדַם
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

הַמָּחוֹל בְּגַלִּים
יְעַגֵּל עִגּוּלִים.
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, לָעַד בְּחַרְתִּיָּה
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, בְּחַרְתִּיָּה!
בְּיוֹמִי וְלֵילִי
לִי יֵהוֹד עֲמָלִי
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

כָּאן צַמְּרוֹת הַזֵּיתִים
מְזַמְּרוֹת: זֶה בֵּיתִי,
אֶבֶן-אֶבֶן תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ,
תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ.
הֶרָה, הוֹרָה שֶׁלִּי,
יְבוּלַי מַבְשִׁילִים
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

בִּשְׁבוּעָה לוֹהֲטָה
אַתְּ שְׁבוּיָה לִי עַתָּה.
זֶה הַלֵּב אֶת נִדְרוֹ לֹא יַרְתִּיעַ,
זֶה הַלֵּב לֹא יַרְתִּיעַ.
כִּי צִוַּנִי חֵרוּת
הָאָדָם הַפָּשׁוּט
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!