במאמרי "השומר הגולני" עסקתי בהתיישבות של תנועת "השומר הצעיר" בגולן לאחר מלחמת ששת הימים.
ולפני כן, לפני הקמת המדינה, האם "השומר הצעיר" ראה בגולן יעד להתיישבות?
בקיבוץ שמיר, שבמזרח עמק החולה, בפאתי הגולן, השייך לתנועת "השומר הצעיר", נמצא מבנה ישן, משומר, ועליו הכתובת: "הנוקטה: תחנת הנוטרים בשמיר. נבנה ע"י קבוצת הבניה של הקיבוץ, תש"ה 1945. זה המבנה היהודי הראשון בגולן מאז נטישת המושבות שהיו בגולן".
אם כן, חלוצי שמיר ראו עצמם כמחדשי ההתיישבות היהודית בגולן, ממשיכיהם של מתיישבי הגולן בתקופת העליה הראשונה. האמת היא שאין זה המבנה היהודי הראשון בגולן אחרי נטישת המושבות. הרי בדיוק כמו שמיר, גם קיבוץ עין גב, ממזרח לכינרת, ראה את עצמו כחלוץ ההתיישבות בגולן, והוא קם כבר בשנת 1937. אולם העובדה שחלוצי שמיר תפסו עצמם כמחדשי ההתיישבות היהודית בגולן מעניינת מאוד ובעלת משמעות רבה. היא עדות נוספת לכך, שהגולן נתפס בעיני הציונות כחלק אורגני מא"י וכמחוז חפץ להגשמה והתיישבות.
* "שישי בגולן"