הבלוג של אורי הייטנר

אחד ממוקדי הביקורת הסאטירית בהצגה בחג המשק, הייתה חוסר הבהירות הניהולית בקהילה: על מה אחראי המזכיר ועל מה מנהל הקהילה? באיזה נושא פונים למזכיר ובאיזה למנהל הקהילה? הסאטירה, מטבעה, מקצינה את המציאות ומגחיכה אותה, אך היא מבוססת על גרעין אמת. האמת היא שאכן, היה בלבול.

השינוי שערכנו בהגדרת התפקידים, נבע מהצורך לתת מענה לבלבול הזה. חלק מהשינוי נעשה בעזרת השם: שינינו את שם התפקיד, שכן הוא היה הגורם המרכזי לבלבול.

מנהל הקהילה – כשמו כן הוא, האיש שמנהל את הקהילה. מי מנהל את קהילת אורטל?

במבנה המסורתי של אורטל, עד לפני כשנתיים, ברור היה שהמזכיר הוא מנהל הקהילה. מרגע שהכנסנו את הפונקציה של מנהל הקהילה והעברנו לו חלק מסמכויות המזכיר, יצרנו בלבול. אם יש מנהל קהילה, הרי כשמו כן הוא – הוא המנהל של הקהילה. אז מה תפקיד המזכיר? הרי המזכיר אינו יו"ר הוועד, כפי שמקובל ביישובים מסוימים, אלא תפקיד ביצועי, של מי שעומד בפועל בראש המערכת. כלומר – הוא המנהל של הקהילה. אם כן – מי מנהל את הקהילה? מיהו מנהל הקהילה? המזכיר או מנהל הקהילה? מבולבלים? גם אנחנו. ולכן, עם סיום תפקידה של ריפי כמנהלת קהילה, ולקראת הוצאת מכרז להחלפתה, בחנו את המבנה, ערכנו בו מספר שינויים, ואחד השינויים, ולא פחות הערך ביניהם, היה ביטול תפקיד מנהל הקהילה, והגדרת תפקיד חדש – מרכז שירותי קהילה (מש"ץ).

****

אם יש תפקיד שההגדרה מנהל קהילה מתאימה לו, זהו תפקיד המזכיר. בקיבוצים רבים שונה שם התפקיד ממזכיר למנהל קהילה.

ההגדרה מזכיר, היא הגדרה היסטורית, שהייתה מקובלת בכל העולם הסוציאליסטי והקומוניסטי – להגדיר את העומד בראש כ"מזכיר", כי אנחנו שוויוניים ואין לנו מנהיגים ומנהלים. העומד בראש הוא בסך הכל מזכיר, פקיד בכיר. במשטרים הקומוניסטיים האוטוריטריים ביותר, מנהיג עריץ שבהבל פיו יכול לשלוח מיליונים להורג, נקרא בצניעות "החבר המזכיר".

לעומת זאת, בתנועה הקיבוצית, החל בשנות ה-80, הייתה טענה שהשם מזכיר נובע מהפחד לנהל. לכן אנו מגדירים מזכיר, מרכז משק וכו'. הפחד, כך נטען, לא היה רק מהשם, אלא מהניהול עצמו. חוסר הניהול, כך נטען, הוא בין הגורמים למשבר הכלכלי. הבה נערוך שינוי בעזרת השם, ונעצים את המזכיר בכך שנכנה אותו מנהל הקהילה.

יש בכך היגיון, כיוון שבאמת – ניהול אינה מילה גסה, וגם בקיבוץ אינה כזו. אלא שלמעשה, השינוי לא היה העצמת המזכיר שהיה למנהל הקהילה, אלא להיפך – החלשתו. שינוי הגדרת המזכיר, היה חלק משינוי הקיבוץ. במקומות רבים, הקהילה החליפה את הקיבוץ, כלומר הקיבוץ הופרט והתפרק ממרכיבים רבים של קיבוציותו, והיה ליישוב קהילתי. גם המזכיר, בשמו החדש – מנהל קהילה, סורס מתפקידו כמנהיג חברתי, אידיאולוגי וערכי, לתפקיד של טכנוקרט – מי שמנהל את המערכת המוניציפלית, ורצוי שיהיה מישהו מבחוץ, כדי שלא תהיינה לו יומרות מנהיגות. וכך, השם המועצם, ביטא צמצום וסירוס. בעוד המזכיר היה באמת מנהל הקהילה, מנהל הקהילה היה רכז טכני.

כיוון שאנו נשארנו קיבוץ, המזכיר ממשיך למלא את הפונקציה המנהיגותית המרכזית שלו – מנהיג חברתי וערכי, המחויב להוביל את הקיבוץ למימוש מטרותיו, ברוח ערכי הקיבוץ. טוב שאנו ממשיכים לכנות את בעל התפקיד מזכיר, ובכך לבטא את ההבדל בינו לבין הפונקציה המקובלת היום כמנהלי קהילות ביישובים. אבל המזכיר הוא המנהל של הקהילה, ולכן אין כל מקום להגדיר בשם זה בעל תפקיד אחר.

****

אני מסכים עם דבריו של מאיר י' במידף שעבר, אודות הצורך בשמות ברורים, שלא יעוררו שאלות.

דווקא לכן, אני שולל מכל וכל את הצעתו לשוב ולכנות את המש"ץ – מנהל קהילה.

אני מסכים עם הצעתו להגדיר את מרכז המשק – מנהל משק. גם את המש"ץ יש להגדיר כמנהל שירותי הקהילה ולא כמרכז. הבעיה שלי עם ראשי התבות מש"ץ היא אחרת – שהם כבר תפוסים. המש"ץ הוא מרכז השכבה הצעירה בתנועה, כלומר היודביתניקים הממשיכים להדריך נקראים מש"צים. כך שאולי כדאי להחליף את השם, אך בשום אופן לא למנהל קהילה.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל