* בסערת הוויכוח על השתמטות החרדים מצה"ל, נשמעות אמירות כמו
"אם הם ישתמטו, גם אנחנו ובנינו נשתמט" וכד'. יש לא מעט גנבים, האם בשל
כך גם אנחנו וילדינו נגנוב? לא חסרים רמאים, אז לא נחנך את ילדינו להיות ישרים?
מספיק עם שיח "הפראיירים". מי שמתגייס אינו
פראייר, גם אם אחר משתמט. יש להמיר את שיח הפראיירים בשיח מוסרי, שיח של טוב ורע.
רע להשתמט, לגנוב, לרמות. טוב להיות ישר, לשרת את המדינה, להגן על המולדת. אנחנו
נאבק ברע, אך בראש ובראשונה נבחר בטוב ונחנך את ילדינו לבחור בטוב.
* החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד פינטו, בלי
עסקאות אפלות ומלוכלכות, מתבקשת ונכונה. עם זאת, יש לפתוח בחקירה בנוגע לטענותיו
של פינטו שהעניק טובות הנאה לניצב ארביב. אם ארביב נקי מכל רבב, אין סיבה שלא יחזור
לכהן בתפקידו, ואת פינטו יש להעמיד לדין גם על קשירת קשר לתפירת תיק לניצב ארביב. אולם
אם יש אמת בהאשמות, הוא אינו יכול להתחמק מעונש. התפטרותו אינה עילה שלא לחקור
חשדות נגד ניצב במשטרה, בתפקיד כל כך בכיר ורגיש.
* ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בצדק לתמוך בהצעתו של
ח"כ אוחיון להגדיר בין תכני חוק החינוך את היותה של ישראל מדינת הלאום של העם
היהודי. הבעיה בהצעה הזאת, שהיא טלאי על טלאי. יש צורך לקיים דיון מהותי על תכני
החינוך בישראל ולקבע אותם בחוק. על מערכת החינוך הישראלית לחנך על ערכים ציוניים
והומניסטיים, לאומיים ואוניברסליים; על ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מדינה
יהודית דמוקרטית ועל חשיבות התרומה למדינה ולחברה וחשיבות השירות המשמעותי
בצה"ל.
* פובליציסט הבית ("פרשן")
של חברת החדשות של הערוץ השני אמנון אברמוביץ', התייחס להפגנה שנערכה השבוע במבשרת
אדומים (E1) והזכיר בלעג שממשלת שמיר ארנס החליטה ליישב את המקום, אך כל
הממשלות מאז טרפדו זאת. הרי "ממשלת שמיר ארנס" היא מילה גסה ונלעגת אצלו
(אף שבאותה מהדורת "אולפן שישי" הייתה כתבה מרגשת על מבצע העלאת יהודי
אתיופיה, בידי ממשלת שמיר), ואם נשייך אליה את המיזם, גסותה ונלעגותה תדבק אף בו.
אלא שלא ממשלת שמיר,
לה לועג אברמוביץ' החליטה על הקמת מבשרת אדומים, אלא ממשלת רבין – כן, אותה ממשלת
רבין השניה, שחתמה על הסכם אוסלו. שטח E1 סופח לשטחה המוניציפלי של מעלה אדומים
בהחלטת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ב-1994, אחרי חתימת הסכם אוסלו. רבין
הטיל על המנהל האזרחי לתכנן שכונה ישראלית בשטח זה, שתהווה חלק ממעלה אדומים. רבין
אישית אישר את התכנית שהוגשה לו להקמת מבשרת אדומים והורה לשר השיכון בנימין בן
אליעזר לקדם את בניית השכונה. החלטותיו אלו של רבין נועדו לממש בשטח את תכנית הסדר
הקבע שלו, שאחד מנדבכיה העיקריים היה ריבונות ישראל על ירושלים רבתי, הכוללת את
מעלה אדומים, ביתר, פסגת זאב ועוד. אלמלא יגאל עמיר, מבשרת אדומים כבר מזמן הייתה
עומדת על תלה.
* בניית שכונת מבשרת
אדומים (שטח E1) הינה צעד התיישבותי בעל חשיבות אסטרטגית עליונה למדינת ישראל.
שטח זה מבטיח רצף טריטוריאלי בין ירושלים למעלה אדומים. מעלה אדומים, עיר ואם
בישראל, שהוקמה על פי החלטת ממשלות המערך, היא לב לבו של הקונצנזוס הלאומי. גם על
פי תכניותיו של יוסי ביילין ואפילו על פי הצעותיו של אהוד אולמרט (!), במסגרת הסדר
קבע עם חילופי שטחים, העיר תהיה בריבונות ישראל. ללא מבשרת אדומים, מעלה אדומים
תהיה מנותקת, מובלעת בתוך המדינה הפלשתינאית. אסור לאפשר זאת ויש לקבוע עובדות
התיישבותיות שתמנענה זאת.
* במסגרת החרם על ישראל, ביקרו כאן בינואר 229,000 תיירים
מחו"ל, עליה של 19% לעומת ינואר אשתקד. מה? הם לא קוראים "הארץ"?
הם לא שומעים את זהבה גלאון?
* נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ השמיע בכנסת, לצד אמירות
חיוביות ופרו ישראליות רבות, גם דברי בלע ושקרים, אך אין בהם כדי להצדיק את
ההפרעות, קריאות הביניים והפגנת היציאה. יש כללים אלמנטריים ביחסים הבינלאומיים,
והתנהגות כזו אינה מקובלת. לא מקובל לשסע בקריאות ביניים אורח של הכנסת. בוודאי לא
מצד שר בממשלת ישראל.
* חוששני שבנט עוד לא הבין שהוא שר, ושהמעמד מחייב. גם
ההתנצלות לנתניהו לא לימדה אותו לקח. התנהגותו ילדותית.
* באופן כללי, שולץ הוא אחד מידידי ישראל הגדולים באירופה,
ובביקורו בארץ לא רק יצא בחריפות נגד רעיון החרם, אלא גם הבהיר באופן חד משמעי שלא
יהיה שום חרם (ובכך קצת הבריז ללפיד ולבני). גם נאומו בכנסת היה, ברובו הגדול, פרו
ישראלי, למעט שתי ההתבטאויות האומללות, על ה"מצור" בעזה ועל המים.
* אני בעד נורמליזציה עם תורכיה. אחרי עידן ארדואן.
* פיגוע "מרמרה" היה מעשה תוקפנות נגד ישראל, של
ארגון טרור ג'יהאדיסטי בגיבוי ודחיפה של ארדואן. על תורכיה להתנצל בפני ישראל על
הפיגוע ולפצות את חיילי צה"ל שנפצעו.
* ישראל התנצלה בפני התוקפן על תוקפנותו כלפיה והבטיחה לשלם לתוקפנים
פיצויים על מעשיהם. את הנורמליזציה זה לא קידם ולא יקדם.
* איזה אינטרס יש לישראל לספק חבל הצלה לרודן המושחת ארדואן,
שמשטרו קורס?
* כפי שכבר כתבתי, אני סבור שאין עוד מקום למוסד הנשיאות,
מאחר והפוליטיזציה של התפקיד בעשרים השנים האחרונות, רוקנה אותו מתוכנו הממלכתי,
ואיני רואה דרך להחזיר את הגלגל אחורנית.
אולם בהנחה שהמוסד לא יבוטל, אני שמח על מועמדותו של פרופ'
שכטמן, שמעבר לאיכויותיו ויתרונותיו האחרים, עצם העובדה שלא בא מן השדה הפוליטי,
היא משב רוח רענן, וסיכוי לשינוי.
לפיכך, אמור הייתי לברך גם על מועמדותה של דליה דורנר. אין
לי ספקות בנוגע לכישרונותיה ויכולותיה, אבל אני ממש לא רוצה אותה כנשיאה. מי
שהייתה אחת השופטות האקטיביסטיות והפוליטיות ביותר (מה שהגיע לשיא השיאים
בהתערבותה הפוליטית הבוטה במדיניות הממשלה, בצו שאסר את סגירת משרדי אש"ף
בירושלים, ב-1999), צפויה להיות גם נשיאה פוליטית ואקטיביסטית, על פי המודל של
ויצמן ופרס (ובעצם גם של האנס הסדרתי שטימא את בית הנשיא בין שניהם, אבל האקטיביזם
הפוליטי שלו היה הבעיה הקטנה). לא, תודה.
* דורנר אמרה שגם אם לא תבחר, עצם מועמדותה תפרוץ את הדרך
לבחירת אישה לתפקיד, אם לא הפעם, בפעמים הבאות. בהחלט מטרה ראויה. אני הצעתי בעבר
את פרופ' רות גביזון לנשיאות. אולם כדאי לזכור שדורנר לא תהיה המועמדת הראשונה
לנשיאות. קדמה לה קולט אביטל.
* האיסור על המילה בידי האימפריה הרומית, היה הטריגר שהוביל
למרד בר כוכבא. אולם הגזירה הזאת לא נבעה משנאת ישראל, אלא מתפיסה אסתטית רומית,
שקידשה את שלמות גוף האדם, ואסרה על פגיעה בו, כולל קעקוע, למשל, ובין השאר המילה.
כך גם איסור השחיטה הכשרה בדנמרק – אין היא נובעת מאנטישמיות, אלא מתפיסה מוסרית
בדבר צמצום הפגיעה בבעלי החיים.
אף שהמניע הבסיסי של הגזירות הללו אינו שנאת ישראל, ברור
שהקנאות וחוסר הסובלנות כלפי עם המיעוט ותרבותו, מבטאים שנאת זרים וחוסר סובלנות
קיצוניים.
הלקח מגל החקיקה באירופה נגד המילה והשחיטה הכשרה, הוא
שהמקום היחיד בו ניתן לקיים את היהדות כבני חורין, הוא במדינה היהודית העצמאית,
מדינת ישראל. כאן מקומם של היהודים.
* אהוד ברק הוא אדם פרטי, וזכותו לנהל את חייו כרצונו. אולם אני
מודה שאני מעדיף מנהיג החי בצריף בקיבוץ בנגב, על פני מנהיג שהוא כריש נדל"ן.
ארבעת ראשי הממשלה האחרונים, הבזים לערכים של "הצנע לכת" ובוחרים באורח
חיים ראוותני, רהבתני ומנקר עיניים (גם כשהם בתפקיד, גם אחרי פרישתם וגם כשהם
ב"פסק זמן"), אינם המודל הראוי למנהיג, בעיניי. בבית מורשת מנחם בגין,
משוחזרת דירתו הסגפנית של בגין, בה התגורר בדמי מפתח מימי המחתרת עד כניסתו לבית
ראש הממשלה. יתכן שסגפנותו קיצונית מידי, אך עדיפה על הנהנתנות הקיצונית של ראשי
הממשלה האחרונים.
הכוהנים והלוויים לא קיבלו נחלה, כדי שכל עניינם ודאגותיהם
יוקדשו למשימתם. ולאן התגלגלנו.
* סגירת בית הדפוס של "מעריב" היה סימן מבשר רע
לעתידה של העיתונות המודפסת בישראל, והוכחה ניצחת לטענה שאין עתיד לענף. זאת, עוד
בלי לדבר על הטרגדיה של עובדי הדפוס המפוטרים, שמקום עבודתם נסגר, מטה לחמם נשבר
והם נאלצו לשבת בבתיהם מאונס, מתוסכלים ומיואשים.
והנה, בית הדפוס נפתח מחדש, ו"ישראל היום" החל
להדפיס בו את עיתוניו. העובדים, דומעים מאושר והתרגשות, חזרו לעבודתם, קיבלו בחזרה
את כבודם המקצועי והאנושי. והוטל סימן שאלה על האקסיומה לפיה אין עתיד לתקשורת
המודפסת. כנראה שהידיעות על מותה היו מוקדמות מידי.
* ביד הלשון
"ראש הממשלה, תתערב להצלת הרפואה
בהדסה", נכתב על כרזת ענק של הרופאים ועובדי ביה"ח המפגינים ושובתים.
מה הכוונה? האם זו הודעה של המוחים לראש
הממשלה, שהוא יתערב? ניבוי העתיד? זאת המשמעות של השימוש בזמן עתיד,
"תתערב".
הכתובת הייתה צריכה להיות "ראש
הממשלה, התערב להצלת הרפואה בהדסה". "התערב", בלשון ציווי. אגב,
בעיניי ההגדרה "ציווי" בעייתית, כיוון שאין אנו משתמשים בכך רק למתן
פקודה "צא החוצה", "קום מיד" וכו', אלא גם בבקשה "שב,
בבקשה" ואף תחינה "אנא, תן לי", וגם בבקשות מהקב"ה בתפילה
"עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו".
האמת היא, שהשגיאה כל כך שגורה בפינו, עד
שהיא קיבלה חצי לגיטימציה אף בידי האקדמיה ללשון עברית. יתכן שהייתה מחלוקת פנימית
באקדמיה, אם לשלול ולהתיר, והיא הסתיימה בתיק"ו, ולכן האקדמיה לא פסקה באופן
חד משמעי, אלא הציגה את העמדה המתירה ואת העמדה השוללת.
בעיניי, השגיאה הזאת נסבלת בעל פה, אך
צורמת וגסה בכתב. היא צורמת במיוחד כשמדובר בציבור משכיל כרופאים, אך היה להם ממי
ללמוד – מהמורים, שהובילו פעם קמפיין נגד שרת החינוך, תחת הכותרת "לימור,
תתפטרי".
* "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
