הבלוג של אורי הייטנר

גלעד שליט היה חייל צה"ל. נסיבות נפילתו בשבי, מביישות כל חייל, מביישות את צה"ל. גלעד שליט היה לוחם, אך במקום להילחם, כפי שחונך, כפי שמצפים מכל חייל צה"ל, הוא העדיף להתמסר לאויב. במעשיו, הוא העניק לאויב את אחד הניצחונות הגדולים ביותר שלו, במאה שנות הסכסוך – הוא העניק לו את היכולת להכניע את מדינת ישראל ולהשפילה. במעשיו הוא גרם לשחרורם של למעלה מאלף מחבלים, רבים מתוכם רוצחים, ורבים מהם שבו מיד לעסוק בטרור. תוצאות העסקה לשחרורו, הן עשרות ניסיונות לחטיפת ישראלים, כדי לשחזר את הניצחון על ישראל. כל הניסיונות עד כה סוכלו בידי כוחות הביטחון (הסיכול הזה הוא מה נקרא לעתים "הקלגסים השולפים פלשתינאים ממיטותיהם באמצע הלילה"), עד שבשבוע שעבר הצליחו המחבלים לחטוף שלושה נערים.

המידע על נסיבות התמסרותו של גלעד לשבי, נודע רק לאחר שחרורו. יש שיכנו זאת "קשר שתיקה", יש שיגנו את האיפול ויציגו אותו כהסתרת מידע חיוני לוויכוח הציבורי על עסקת שליט. אולם אני, אף שהתנגדתי לעסקה, סבור שלא היה זה קשר שתיקה, אלא סולידריות ואנושיות. כאשר חייל ישראלי חטוף בידי טרוריסטים, כאשר משפחתו חרדה, לא בוער לעסוק דווקא בנסיבות נפילתו בשבי. העיסוק הזה לא יברח. הרי אפילו הוויכוח על נסיבות חטיפתו של סוחר הסמים המופקר אלחנן טננבוים החל רק לאחר שחרורו, במחיר מופקע.

אולם מיד בהגיע הידיעה על חטיפתם של הנערים בגוש עציון, החל מחול שדים של האשמתם בחטיפתם כיוון שנסעו בטרמפים. מיד החל קמפיין מכוער ומרושע של השמצת החטופים והאשמתם בחטיפתם. שעות אחדות אחרי החטיפה קראתי פוסט בפייסבוק המגנה את בן ה-19 שהשתמט מצה"ל (!). וכל הדיבורים הנלוזים על כך שגוש עציון הוא מקום שלא צריכים להיות בו ילדים, כאילו ילדים צריכים להיות רק בדולפינריום בת"א, כי רק שם בטוח. לא האויב הברברי, החוטף ילדים תמימים, וזוכה לאהדה ושמחה ברחוב הפלשתינאי אשם בפשע, אלא קורבנותיו. בדיוק כמו האשמת נאנסת באינוסה, כיוון שלא התלבשה באופן "צנוע". זוהי חגיגה דוחה של מתנחלופוביה. אגב, שנים משלושת הילדים הם בכלל מתנחלים בתוך הקו הירוק ולא ביו"ש. אולם אלו עובדות, וממתי עובדות יתנו למתנחלופובים לקלקל שנאה טובה.

הוריהם האצילים של החטופים, מדברים על החיזוק שהם מקבלים מן העם המגלה אחדות בייחול לשחרור יקיריהם ומעניק גיבוי לכוחות הביטחון הפועלים למטרה זו. אולם האמת היא, שהאחדות הזאת אינה מלאה. יש בתוכנו מתנחלופובים שכמו הרשע בהגדה של פסח, מוציאים את עצמם מן הכלל. המתנחלופוב הוא הישראלי המכוער. 

* "ידיעות הקיבוץ"