אני תומך בזכויות שוות ומלאות לזוגות חד מיניים.
זו השקפת עולמי ההומניסטית, הליברלית. ולמען הגילוי הנאות, אני גם בעל עניין. אחי
הוא הומו. הוא ובן זוגו מנהלים מערכת זוגיות נפלאה לאורך שנים רבות. בן זוגו הוא
גיסי לכל דבר, הוא דודם לכל דבר של ילדיי. וכאשר יהיו להם, בע"ה, ילדים – הם יהיו
אחייני לכל דבר, אהיה דודם לכל דבר, וילדיי יהיו בני דודיהם לכל דבר. מבחינתי, כל
התייחסות אליהם שלא כאל משפחה, היא מגוחכת.
זו נקודת המוצא שלי, בבואי לדון בהתבטאותו של שר
החינוך, הרב שי פירון בנדון, ובהתנפלות עליו. כזכור, השר ביטא, בראיון לעיתון הדתי
"בשבע", תמיכה חד משמעית ובלתי מסויגת בשוויון זכויות מלא לזוגות חד
מיניים; בזכויותיהם הכלכליות השוות, בזכויותיהם לזוגיות ובזכותם להורות. ובאותו
ראיון הוא הסתייג מהגדרתם כ"משפחה", והציע להגדירם כ"ברית
שותפות". ועל כך, פרצה מהומת אלוהים.
איני שותף להתנפלות הזאת. שי פירון הוא יהודי דתי
אורתודוכסי, רב וראש ישיבה לשעבר, שהנו חלק מציבור שעד לאחרונה ראה בחד-מיניות את
הדבר הנתעב ביותר, המוקצה יותר מכל מחמת מיאוס, והיום מתחוללת בתוכו תמורה מהירה
וחיובית של היפתחות והכרה, המעוררת מחלוקת עזה בתוך הציבור הדתי לאומי. יש לי
הערכה רבה לשי פירון, שקם בגלוי ובאומץ, ומצדד במלוא הזכויות לחד מיניים, וזו
העמדה הפוליטית שהוא מייצג בכנסת, בממשלה ובציבוריות הישראלית.
והשקפתו בנוגע למהות המשפחה היהודית, אינה מאפשרת
לו להגדיר את המשפחות החד-מיניות בתואר "משפחה". כאמור, אני רואה את
הדברים אחרת לגמרי. אבל האם העמדה שלו אינה לגיטימית? האם זו עמדה שאסור שתשמע?
האם זו עמדה שאסור לשר חינוך להשמיע?
ההתנפלות על פירון והדה-לגיטימציה להיותו שר
חינוך, היא עריצות בשם הליברליות. היא ניסיון לשלול מראש כל דיון וכל עמדה אחרת ולהלך
אימים על אנשים מלבטא את דעתם השונה. עריצות בשם הליברליות היא עריצות לכל דבר,
ואין לה דבר וחצי דבר עם ליברליות.
שמעתי בראיון לגל"צ את כתב "הארץ" אור
קשתי, המנהל ציד מכשפות נגד פירון מיום היבחרו לתפקיד, בשל עצם היותו דתי, המשך
לציד המכשפות שניהל נגד יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר ד"ר צבי צמרת בשל
היותו ציוני, ובו הוא מנסה לבצע סיכול ממוקד לפירון, והכל בשם הליברליזם, כביכול. הוא
הזכיר שהנושא השנתי של משרד החינוך הוא "האחר הוא אני", ואיך השר שבחר
בנושא מתבטא באופן כזה?
באמת, שי פירון, שאימץ ילד הסובל מנכות קשה ביותר
ונזנח בידי הוריו שלא יכלו להתמודד עם ילד כזה, זקוק לשיעור מאור קשתי אודות היחס
לאחר... מן הראוי שאור קשתי ושכמותו, יבחנו את עצמם, האם הם עומדים באמות המידה
הבסיסיות בנוגע ליחס לאחר, כאשר האחר הוא, למשל, דתי? או אם האחר הוא, רחמנא לצלן,
מתנחל?
בטרם יציע אור קשתי להוציא את המִשְׁנָה אל מחוץ
לחוק, אני מרשה לעצמי לצטט מתוכה: "טול קורה מבין עיניך".
* "ישראל היום"