הבלוג של אורי הייטנר

* ההתפרעויות וניסיונות הלינץ' מצד ערבים בירושלים ובמשולש, ההתפרעויות וניסיונות הלינץ' מצד יהודים בירושלים, הקמת מאחזים בלתי חוקיים – כל אלה ביטויים מסוכנים של אנרכיה. אנרכיה היא אויב הדמוקרטיה. דמוקרטיה חלשה, מובילה לאנרכיה. חובתה של ממשלת ישראל להגן על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק, ולפעול בתקיפות רבה הרבה יותר נגד האנרכיסטים מכאן ומכאן.

* גם החולשה שהממשלה מגלה לנוכח ירי הטילים על אזרחי ישראל, מחלישה את אמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית, ומעודדת את הגילויים האנרכיסטיים.

* הירי השיטתי והמכוון, לאורך שנים, לעבר אוכלוסיה ישראלית אזרחית הוא פשע נגד האנושות. אחרי שישראל נסוגה מכל רצועת עזה, אפילו התירוץ של "אקיבוש" אינו קיים עוד. מי שנושא באחריות ובאשמה לפשע הזה, הוא חמאס – הריבון ברצועת עזה. וכל עוד מתקיימת ממשלת האחדות של אבו מאזן וחמאס, גם הרש"פ נושאת באחריות.

כפי שנוכחנו בעבר, "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" הספיקו כדי לצמצם באופן משמעותי את הירי לתקופה קצרה, אך לא כדי להפסיקו. לפיכך, יש צורך בתגובה הרבה יותר חזקה וקשה. ויש צורך בפעולה המוסרית ביותר – פגיעה ממוקדת באשמים: חאלד משעל, אסמאעיל הניה, מחמוד א-זאהר וחבר מרעיהם, בשיטה הבדוקה והמוצלחת שבה השייך יאסין והשייך רנתיסי הוצאו מכלל שימוש.

אין ספק שפעולה קשה ברצועת עזה, תלווה בירי מאסיבי של טילים לעבר מחצית שטח ישראל, אבל אני מאמין בחוסן הלאומי שלנו, ובכך שאזרחי ישראל יהיו מוכנים לספוג בטווח הקצר, כדי להביא לשקט בטווח הארוך.

* יש רק הצדקה אפשרית אחת לחוסר התגובה של ישראל על טרור הטילים בדרום – אם יתברר שמדובר בהרדמת השטח לקראת תגובה ישראלית חזקה, כפי שהיה בתחילת מבצע "עמוד ענן".

* "תנו לנו לחסל את המחבלים", מחו חיילים ונשפטו למחבוש. על מה הם נשפטו? אם הם נשפטו על תוכן דבריהם, אין לכך כל הצדקה. אין כל פסול ברצון הטבעי של חיילים, שהתגייסו להגן על המדינה, להילחם במחבלים, בוודאי לנוכח המעשים הנוראים כמו רצח הנערים והירי על יישובים אזרחיים. אני זוכר את חבריי ואותי, לא רק כחיילים צעירים בסדיר, אלא כמילואימיניקים בוגרים ואפילו כהורים לילדים, למשל במבצע "חומת מגן", ששים אלי קרב וחותרים למגע, כדי להדביר את הטרור. בכתובת כזו אין שמץ של גזענות, מן הסוג של הקריאה המחרידה "מוות לערבים". אולם אם הם נענשו על עצם המחאה, ללא קשר לתוכן, יש לכך הצדקה. צבא אינו יכול לאפשר מחאות פוליטיות של חייליו. קשה מאוד לאכוף זאת בעידן הסמרטפונים, אך יש להיאבק בכך בשיטה של "למען יִרְאוּ וְיִירָאוּ". אנרכיה בצה"ל היא פגיעה בביטחון המדינה.

* חקירת רצח הנער הערבי מחמד אבו חדיר תקועה. המשטרה עוד אינה יודעת לקבוע האם הרצח היה על רקע לאומני או פלילי. אבל ערביי ירושלים אינם זקוקים לתוצאות החקירה, כדי להתפרע ולהשתולל. כל תוצאה של החקירה, לא תזיז אותם מה"ידיעה" הברורה שלהם שזהו רצח לאומני. ואם מסקנת החקירה תהיה אחרת, היא תהיה "הוכחה" לקונספירציה. והימין הקיצוני משתולל ברשתות החברתיות עם "מידע" חד משמעי, שהנער נרצח על רקע פלילי, בשל נטיותיו המיניות, והמהדרין אומרים שעל ידי משפחתו. ואם מסקנת החקירה תהיה אחרת, היא תהיה "הוכחה" לקונספירציה. בעצם, בכלל לא צריך חקירה. ככה זה אצל קנאים. החסרים משוגעים אנחנו?

* אני מקווה ומייחל שיתברר שהנער לא באמת נחטף ונרצח בידי יהודים. אבל יש להודות על האמת; במקום שבו צורחים "מוות לערבים" במערכה הראשונה, יש לצפות שתתגלה גופת ילד במערכה השלישית. רק אל תגידו שזה "גרפיטי".

* גם אם יתברר שרצח מחמד אבו חדיר נעשה על רקע לאומני, אין בכך כל הצדקה להתפרעויות במזרח ירושלים ובמשולש, בדיוק כפי שפיגועי הטרור נגד יהודים אינם מצדיקים התפרעויות מסוג זה. לא כל שכן, שכלל לא בטוח שאכן זהו רצח לאומני. אבל המתפרעים אינם זקוקים לתוצאות החקירה, כיוון שהרצח אינו המניע האמתי להתפרעויות, אלא רק תירוץ. עובדה, בשבוע שעבר, עוד לפני רצח הנער, ועוד לפני שהתברר ששלושת הנערים החטופים נרצחו, השתוללו המתפרעים בואדי ערה, חסמו את הכביש, יידו אבנים וקראו לחטוף יהודים.

* הפרעות במשולש מתחילות להזכיר את המרד הערבי של אוקטובר 2000. אח"כ הם ודובריהם שוב יתבכיינו על התוצאות?

* מדינה יהודית קיימת, בין השאר, כדי שלא יהיה עוד מצב שבו שואלים אדם אם הוא יהודי, וכשמתברר שכן, הוא הופך קורבן ללינץ'. את הפרעות הללו יש לדכא מיד, בכל הכוח.

* המפכ"ל דנינו: "משטרת ישראל תמשיך לגלות נחישות ואפס סובלנות מול גילויי אלימות ופורעי חוק". האם כשהוא אמר "תמשיך" הוא התכוון "תתחיל"?

* האם פחדה של ועדת אור 2 נפל על המשטרה ושיתק את תפקודה? כך מסרס המשפטיזם את שלטון החוק ומלבה את האנרכיה.

* ראש הממשלה קרא לאיפוק ותבע "לא לקחת את החוק לידיים". אכן, אסור לקחת את החוק לידיים. על פי כל שיטת ממשל וכל תאוריה במדע המדינה, הבסיס של המושג מדינה, הוא מונופול מוחלט על שימוש בכוח. כל מי שמרשה לעצמו להפעיל כוח, ואינו הצבא, המשטרה, השירותים החשאיים ושב"ס, הוא מורֵד במלכות, לא פחות. זו עבירה חמורה ביותר, הראויה לעונש כבד ביותר.

אולם מבחינה מוסרית, השימוש במושג "לקיחת החוק לידיים" בהקשר עליו דיבר נתניהו, ממעיטה מאוד בחומרת המעשה. לקיחת החוק לידיים, פירושה שאדם פרטי עושה מעשה שרק הגורמים המוסמכים לכך מטעם המדינה רשאים לעשות. כאן מדובר במעשי זוועה, בלתי חוקיים ובלתי מוסריים בעליל, שגם לגורמי המדינה אסור לעשות, ושלשוטרים וחיילים אסור לבצע גם אם קיבלו פקודה כזאת, ולכן הביטוי הזה אינו שייך לעניין. הרי הניסיון לבצע מעשי לינץ' בערבים חפים מפשע שהסתובבו בחוצות ירושלים, כפי שניסו לעשות השבוע ביריונים פוגרומצ'יקים, או חטיפת נער ושריפתו, אם חס וחלילה יתברר שזה מעשה נקם לאומני, אינם מעשים שמותר לצבא או למשטרה לעשות. אלה פשעים נוראים, שכל בן תרבות יוקיע אותם, את מבצעיהם ואת התומכים בהם.

* משפחת פרנקל, ששכלה את בנה נפתלי ברצח הנורא, היא משפחת מופת, התגלמות המושג: ארץ ישראל היפה. מיום החטיפה היא מצטיירת כך, לצד שתי המשפחות האחרות. העובדה שבעיצומה של השבעה, בתוך האבל הכבד, יזמה המשפחה פניה לציבור, השמעת קול מוסרי נגד קריאות הנקם וכמובן נגד מעשי רצח, והאמירה שאין הבדל בין דם לדם, מציבה אותה כמגדלור מוסרי. כאנטיתזה לישראלי המכוער, המנסה לנצל בציניות את רצח הנערים כדי לתת דרור ליצרי השנאה והאלימות המפעפעים בו.

אני מקווה שהציבור הישראלי, שנחשף למציאות בעיקר דרך הפריזמה של כלי התקשורת, ישכיל להבין, שמי שמבטא את רוחו האמתית של הציבור הדתי לאומי, זו משפ' פרנקל, ולא הבן גבירים למיניהם.

* ביד הלשון

אחת השאלות שעולות בעקבות המחדל המשטרתי בפרשת חטיפת הנערים, היא מדוע לא נעשה מיד "איכון סלולרי".

מה פירוש המילה "אִיכּוּן"?

איכון, פירושו איתור מיקומו של אדם או חפץ. המילה נגזרת מן השאלה "היכן", ובכתיב של  התלמוד הירושלמי - "אֵיכן".

איכון סלולרי, הוא איתור מיקומו של מכשיר סלולרי, באמצעים טכנולוגיים.

המילה "איתור", נגזרת מן המילה "אתר" = מקום.

* "חדשות בן עזר"