ולס להגנת הצומח / להקת הנח"ל
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים" 7.7.14
נעמי שמר היא האמן שהשמעתי בפינה זאת משיריו, יותר מכל אמן אחר. השבוע
אנו מציינים עשור לפטירתה. נקדיש את הפינה לזכרה, ונשמיע שיר נוסף שלה.
והפעם נשמיע שיר מחופש - "ולס להגנת הצומח". לכאורה, בשמיעה ראשונה, זהו שיר אקולוגי,
העוסק בהגנה על הטבע. אולם לא צריך להיות חוקר ספרות ולא בלש, אפילו לא קורא או
מאזין מתוחכם ויצירתי; צריך רק להקשיב למילים, כדי להיווכח שהעיסוק בהגנת הטבע הוא
בהפוך על הפוך.
נעמי שמר משתמשת בהגנה על הטבע (אז עוד לא היה קיים המושג "איכות
הסביבה") כדי להמחיש את הפער בין הטבע, החי והצומח, שיש מי שמגן עליהם, ויש
חוקים להגנתם, לבין נערות ונשים שאין מי שיגן עליהן מפני הטרדות ופגיעות מיניות.
השיר נכתב בשנות ה-60, כשנושא ההטרדות המיניות היה טאבו ואיש לא דיבר
עליו, ואפילו נשים ראו בכך תופעת טבע. נעמי שמר הקדימה את זמנה, כתבה שיר מחאה על
הנושא, שבו היא מבהירה שזו תופעה שהחברה צריכה להתמודד אתה, וכפי שהיא התעוררה
להגן על פרחי הבר ועל בעלי החיים, קל וחומר שעליה להתעורר כדי להגן על בנותיה.
השיר בנוי כך שכל בית מתאר את
יפי הפרחים ובעלי החיים שאנו כה נהנים מהם, והשורה האחרונה מבהירה שאנו יכולים
ליהנות מהם בזכות החוקים, המאבקים וההסברה להגנתם. ומיד מופיע הפזמון, שבו הנערה
ששרה זועקת שלעומת הטבע, עליה איש אינו משגיח. בניגוד לנרקיסים הפורחים בשמורות
הטבע, והחוק שאומר שכאן אסור לקטוף, היא שרה ש"רק עליי אין החוק משגיח, רק
עליי איש אינו שומר, לו היו לי עלי גביע, אז היה מצבי אחר". בניגוד לציפורים,
לאילנות הנדירים ולאיילות, שהחוק מגן עליהם ושלטים אוסרים את הפגיעה בהם, "רק
עליי עוד לא שמו שלט, מסביבי אין לי כל גדר, לו הייתי, נאמר, איילת, אז היה מצבי
אחר". ובהמשך היא מזכירה את ההגנה על האיריס – סמלה של החברה להגנת הטבע, על
צבעוני ההרים, על גבעות בר מוגנות, ומתלוננת על נחיתותה לעומתם: "אז אני
לפעמים חושבת, כי היה זה אולי רצוי, לו הייתי נרקיס או רקפת, או אפילו איזה בן חצב
מצוי. הסתכלו מה שקורה לי בדרך, כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר, לו הייתי
חיה או פרח, אז היה מצבי אחר".
השיר נכתב במקורו לרביעיית "האחיות שמר" – הרכב של ארבע
זמרות שהעלה מופע משיריה של נעמי שמר ב-1966. אולם לבסוף הוא ניתן ללהקת
הנח"ל, בתכניתה העשרים "הנח"לאים באים, הנח"לאים באים". יש
לשיר הזה ביצועים רבים, אבל בחרתי להשמיע את הביצוע המקורי של להקת הנח"ל, עם
הסולנית שולה חן, בזכות הסיומת האהובה עליי: "אדונִי...!!!"
כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים
נפרשים בשפלת החוף
כלנית
וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק
שאומר - כאן אסור לקטוף!
רק
עליי אין החוק משגיח
רק
עליי איש אינו שומר
לו
היו לי עלי גביע
אז,
היה מצבי אחר.
ציפורים
נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות
נדירים נשמרים לחוד
איילות
נבהלות מסתכלות בשלט
בו
כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק
עליי עוד לא שמו שלט
מסביב
אין לי כל גדר
לו
הייתי, נאמר, איילת
אז
היה מצבי אחר!
אדוני,
היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני
ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל
גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח
בר מגודר ואזור רשום!
אז
אני לפעמים חושבת
כי
היה זה אולי רצוי
לו
הייתי נרקיס או רקפת
או
אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו
מה שקורה לי בדרך:
כל
אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו
הייתי חיה או פרח
אז
היה מצבי אחר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
