הבלוג של אורי הייטנר

בשנת 1992, חודשים אחדים לפני הבחירות בהן נבחר רבין לראשות הממשלה, ביקר דוד ליבאי, אז ח"כ ולימים שר המשפטים בממשלת רבין, בקיבוץ אורטל. בשיחה שקיימנו עמו, העלינו חשש לעתיד הגולן, בימים שאחרי ועידת מדריד. בשיחה הציע לנו ליבאי הצעה שיווקית: "בכל פעם שאתם מזכירים את הגולן, אמרו: 'הגולן שהנו חלק בלתי נפרד מישראל', כך שהדבר יתקבע כמו המנטרה 'ירושלים בירת הנצח של העם היהודי'. כך הדבר יחלחל בציבור, כפי שחלחלה סוגיית ירושלים, באופן שאיש אינו מעלה על דעתו את חלוקתה".

אני מזכיר את הדברים הללו, כדי להצביע איך הדבקות בשלמותה של ירושלים, לא הייתה רק עמדתו של ליבאי, אלא הוא השתמש בה כדי להדגים אקסיומה, שאין עליה עוררין.

נזכרתי בכך, בעקבות מאמרו של צבי כסה שהשתלח באלוף (מיל') עמוס ידלין על חברותו במועצה הציבורית של עמותת אלע"ד, שמשפטים אחדים מתוכו צוטטו בטורו של יעקב לזר. עמותת אלע"ד פועלת לרכישת בתים בירושלים ויישובם ביהודים, כדי לממש את ריבונות ישראל על שני חלקי העיר. כסה האשים את ידלין ב"בגידה", לא פחות. הוא בגד, לטענתו, בדרכה של תנועת העבודה, בדרכו של הקיבוץ, בדרכו של אביו, אהרון ידלין. "אין הלך בן הקיבוצניקים אצל הכיבושניקים?"

התנגדותו של כסה לאחדות ירושלים וליישובה ביהודים לגיטימית, כמובן, אך כאשר הוא מאשים את ידלין בחוסר נאמנות לדרכה של תנועת העבודה, הוא עצמו חוטא בחוסר נאמנות לאמת ולעובדות ההיסטוריות. האמת היא, שאחדות ירושלים הייתה אבן יסוד בדרכה של תנועת העבודה ובסיס מצעה המדיני של מפלגת העבודה, עד שאהוד ברק נטש את הדרך ואימץ את דרכה של חד"ש.

מי אם לא הממשלה בראשות המערך החילה את ריבונות ישראל על ירושלים השלמה? הייתה זו ממשלתו של לוי אשכול, ואת ההחלטה היא קיבלה פה אחד, כולל מפ"ם. גם בן גוריון, שקרא לסגת מכל השטחים, הקפיד לומר: "חוץ מירושלים והגולן". זמן קצר אחרי המלחמה, שנים רבות לפני שקמה עמותת אלע"ד, יגאל אלון קבע את בית השרד שלו בירושלים המזרחית. בנאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת, ערב הירצחו, בו הציג את תכנית השלום שלו ואת הקווים האדומים שלו במו"מ לשלום, הוא קבע: "בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה אדומים וגם את גבעת זאב כבירת ישראל, בריבונות ישראל". זוהי מורשתו המדינית של רבין, בניגוד לכל מסלפיה. וכאשר הליכוד האשים בבחירות 96' את פרס שהוא יחלק את ירושלים, הוא ומפלגתו נעלבו עד עמקי נשמתם והציגו את הטענה הזאת כשקר והסתה. והם צדקו, אכן הייתה זו טענת שקר והסתה. עמדתה של מפלגת העבודה הייתה חד משמעית – שלמות ירושלים. בהצטרפותו למועצה הציבורית של עמותת אלע"ד, ממשיך עמוס ידלין את דרכה של תנועת העבודה ומגשים אותה.

אין ספק שבנו של השר אהרון ידלין נאמן למורשת אביו יותר מאשר בנו של ח"כ יונה כסה.

* "הזמן הירוק"