למה לי פוליטיקה עכשיו / משינה
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 23.11.14
לאחרונה עלעלתי ברשימת השירים שהשמעתי בכמעט ארבע שנות קיומה של
הפינה, ולהפתעתי מצאתי שטרם השמעתי אפילו שיר אחד של להקת "משינה". אז
הערב אתקן זאת.
להקת "משינה", אחת מלהקות הרוק המצליחות ביותר בתולדות
המדינה, היא תוצאת המפגש בין שני לוחמי תותחנים, יובל בנאי, בנו הבכור של יוסי
בנאי ושלומי ברכה. השנים הדריכו בבסיס הטירונים של החיל, מצאו שיש להם עניין משותף
– המוסיקה, נגנו יחד בבסיס ובחופשות, ובסופי שבוע צפו יחד בהופעות של להקות הרוק
של שנות ה-80 המוקדמות. הם החליטו להקים הרכב משותף לאחר שחרורם.
עם שחרורם ב-1983 הקימו את "משינה". לאחר זמן קצר התפרקו,
כל אחד מהם הקים הרכב משלו – בנאי את "שלום הציבור" וברכה את
"החזית העממית", וב-1985 הקימו מחדש את הלהקה. בנוסף לסולן ולגיטריסט בנאי
ולנגן הגיטרה החשמלית ברכה, כללה הלהקה גם את הבאסיסט מייקל בנסון, המתופף איגי
דיין והקלידן והסקסופוניסט אבנר חודורוב. הלהקה זכתה מיד להצלחה אדירה, כבר
מהסינגל הראשון שהוציאו לרדיו – "אופטיקאי מדופלם" ומיד אחריו
"רכבת לילה לקהיר". עוד באותה השנה הוציאו את האלבום "משינה",
שכלל להיטים גדולים נוספים כמו "בלדה לסוכן כפול" ו"אנה". האלבום
היה הצלחה גדולה. בתוך זמן קצר היה לאלבום פלטינה ושיריו העפילו לראש מצעדי
הפזמונים ורשימות ההשמעה. באותה שנה, נבחר ההרכב ללהקת השנה. סיבוב ההופעות של
הלהקה, היה הצלחה גדולה, כולל מופע ענק, אחת מהופעות הרוק הגדולות בתולדות המדינה,
בפארק הירקון.
לשיאי ההצלחה האלה לא חזרה הלהקה, ובהמשך שנות פעולתה ידעה עליות
ומורדות. ב-1995 הודיעה הלהקה על פירוקה. על מסע הופעות הפרידה שלה העיב האירוע הטראומתי
בתולדות הלהקה - אסון פסטיבל ערד. הדוחק הרב בכניסה למופע, בעת שלהקת
"טיפקס" הצעירה הופיעה כלהקת חימום, גרם לקריסת אחד משערי המתחם על
הקהל, והביא למותם של שלושה צעירים ולפציעתם של רבים נוספים. בשנת 2003 שבה הלהקה
והתאחדה, והיא ממשיכה לפעול יחד עד היום.
השיר שנשמע הוא מתוך אלבום האולפן הרביעי של הלהקה – "העמותה לחקר
התמותה", שיצא ב-1990; שירו של שלומי ברכה, מילים ומנגינה – "למה לי
פוליטיקה עכשיו?"
הכותרת הזאת הייתה לסלוגן פופולארי לתיאור הדילמה בין מעורבות פוליטית
לבין אדישות ואסקפיזם. זה היה שמה של סדרת תכניות של יואב קוטנר על הפוליטיקה ברוק
הישראלי, ותחת הכותרת הזאת מצאתי פעילויות ותכניות של משרד החינוך ושל תנועות נוער
העוסקות בדילמה.
כותרת השיר, שהיא גם השורה האחרונה והשורה התחתונה של השיר, אכן מבטאת
את הדילמה הזאת. הכותב מגלה עניין רב בנעשה בארץ ובעולם – והעניין בא לידי ביטוי
באזכורים של הכרוניקה העיתונאית של התקופה – שנת 1989, אך מצד שני יש לו ספק
ביכולת שלו להשפיע והוא מעדיף להתמקד בעסקי הרוקנרול.
השיר נכתב בתקופה של תהפוכות
עולמיות אדירות, שהפכו על פיהן את כל מה שהכרנו על העולם. בריה"מ הייתה בשלבי
קריסה מתקדמים ומדינות מזרח אירופה היו בגל מהיר של מהפיכות דמוקרטיות. העולם
השתנה באופן כל כך קיצוני, עד שכדור הארץ נהיה למרובע ושכח שהוא עגול. הביטוי
למהפכות במזרח אירופה הוא בשורה "ההמונים הפילו בברלין את החומה".
אירועים עולמיים נוספים באותה שנה, הם רעידת האדמה "לומה פריאטה" בסן
פרנסיסקו, שגרמה לנזק לגשרים המפורסמים של העיר וחייבה את סגירתם לשיפוצים. ברכה
עצמו היה בדיוק באותה תקופה בטיול בארה"ב וחווה את האירוע באופן אישי. הוא
הזכיר זאת בשורה "בסן פרנסיסקו הגשרים זקוקים להנשמה". ברוסיה, באותה
תקופה, היה אסון רב נפגעים של התנגשות רכבות, ואף הוא מוזכר בשיר.
ובארץ השתוללה האינתיפאדה
הראשונה, אינתיפאדת האבנים. היא מצאה את ביטויה בפזמון – "למה אבן ברמאללה
סוטה ממסלולה" (לולה), ובשנאה הדתית של המוני הפלשתינאים המתכנסים בתוך מסגד
"ומדברים עלי אך לא אתי". ראש הממשלה באותם ימים היה יצחק שמיר, והוא
מוזכר ברמיזה, בשורה "שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפילה לפתור את המצב הנוכחי".
הדימוי מעולם הירקות מבטא את האמון המפוקפק שלו ביכולתה של ההנהגה למצוא פתרון
למצב הסבוך.
ומה הוא עושה? הוא בורח
למוסיקה, ומנתק את עצמו מן הנעשה סביבו, כחי בתוך ארגז. "את וגם אני בתוך
ארגז, שר ואת רוקדת במרכז". האירועים במזרח אירופה נוסכים בהם תקווה, אך הם
אינם מתרגמים אותה למעשה. "לי ולך נותר רק לקוות". הוא חש חוסר שלמות עם
הפער בין הסערה בחוץ והאכפתיות שלו לקורה סביבו, לבין הבחירה שלו, או הבריחה שלו,
לאמנות. "אני ברוקנרול".
הכותב בורח ממעורבות, אך לא
שלם עם הבריחה. הוא יודע שהמצב לא טוב, וגם לו – לא טוב. והוא משקר לעצמו
ולסביבתו. הוא מספר שהכל כל כך נפלא, אך הוא מודע לכך שזה שקר. "כי שום דבר
בעצם לא היה נכון". השקר הוא גם באשר לתחושתו האישית "מרגיש כל כך
נפלא" וגם באשר לתחושתו הלאומית "אנחנו עם סגולה".
ובכל זאת, הרי הוא חלק מן העם
הזה, חלק מן החברה, ומה שקורה בה נוגע לו. "איש אחד אומר שהוא אחי", שזאת
קריאה לאחווה, למעורבות, לאכפתיות. אולם את הדילמה בין הקרבה והריחוק הוא מבטא
בשורות "דוד של השכן שלי קיבל את הסמג"ד, ספרה אשתו של בן של
אחותי" – כלומר יש קשר, אבל הוא קשר די רחוק – דוד של שכן, על פי סיפור של
אשתו, של הבן, של האחות...
השיר נגמר ללא הכרעה, בהצבת
הדילמה של המעורבות. אולם הפתרון של הדילמה נעוץ בעצם הניסוח שלה – "למה לי",
כלומר מה אני ארוויח אם אגלה מעורבות פוליטית? "אז למה לי פוליטיקה
עכשיו?"
במקור, כתב ברכה שיר באנגלית על הלחן הזה, שאינו קשור כלל לתוכן השיר
בעברית. הוא לא היה מרוצה מהתוצאה והחליט לגנוז את השיר. אולם יובל בנאי שכנע אותו
לשמור על השיר, והוא כתב את המילים העבריות.
אלפי שכירים של חרב מתכנסים בתוך מסגד
הם מדברים עליי אך לא איתי
ודוד של השכן שלי קיבל את הסמג"ד
סיפרה אשתו של בן של אחותי
אהה אחותי, אהה אחותי
שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפילה
לפתור את המצב הנוכחי
ובניו יורק המציאו זן חדש של מחלה
ואיש אחד טוען שהוא אחי
אהה אחי, אהה אחי
שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא
כי שום דבר בעצם לא היה נכון
גם הכדור שלנו שהפך למרובע
שכח שהוא עגול
שכח שהוא עגול
שכח שהוא עגול
אני ברוקנרול.
בסן פרנסיסקו הגשרים זקוקים להחלמה
ברוסיה עוד אסון של רכבות
ההמונים הפילו בברלין את החומה
ולי ולך נותר רק לקוות
אהה לקוות, אהה לקוות
שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא
כי שום דבר בעצם לא היה נכון
גם הכדור שלנו שהפך למרובע
שכח שהוא עגול
שכח שהוא עגול
שכח שהוא עגול
עסקי הרוקנרול
למה אבן ברמאללה סוטה ממסלולה לולה?
למה אבן ברמאללה סוטה ממסלולה לולה?
את וגם אני בתוך ארגז
שר ואת רוקדת במרכז
שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא
שכירים של חרב מתכנסים בתוך האפילה
ובניו יורק המציאו זן חדש של מחלה
מרגיש כל כך נפלא
מרגיש כל כך נפלא
אנחנו עם סגולה
אנחנו עם סגולה
אז למה לי פוליטיקה עכשיו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
