לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2014

פינתי השבועית ברדיו: ליפא העגלון


ליפא העגלון / אריק איינשטיין

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 30.11.14

 

במלאת שנה למותו של אריק איינשטיין, אני מקדיש לו את הפינה. השיר שבחרתי, מתחבר לשנת השמיטה, וגם לדמותו של אריק איינשטיין.

 

לפני שבועות אחדים השמעתי את שירו של קובי אוז "זלמן זה לא אתה", לקראת שנת השמיטה שאנו נמצאים בעיצומה. הבטחתי אז להשמיע במהלך השנה שירים נוספים המעבירים את מסר השמיטה. בניגוד ל"זלמן זה לא אתה", שירו של יחיאל מוהר "ליפא העגלון" אינו מזכיר את השמיטה, אינו מדבר עליה ואני בטוח שהוא גם לא חשב על כך. אולם המסרים של השיר, מבטאים היטב את המסר של השמיטה, הקורא לנו לעצור את המרוץ המטורף אחרי הבצע, אחרי ההצלחה, אחרי הכוח, אחרי הכבוד... לשמוט קצת. להרפות קצת מן המושכות. בלשון ימינו: "תרגיע".

 

השיר נכתב במקור ללהקת "בצל ירוק" ואריק איינשטיין חידש אותו ב-1996 בביצוע נפלא ובעיבוד נפלא של שם טוב לוי, באלבום הנקרא על שם שורה מן השיר: "קצת לקחת חזרה".

 

מה יותר אריק איינשטיין מהשורה הזאת? אריק איינשטיין הרגיש שהסביבה רצה מהר מידי והוא רוצה להרפות מעט, קצת לקחת חזרה.

 

השיר מספר על עגלון, ליפא שמו, שמתעקש לשמר את העגלה, הפלטפורמה הישנה שלו. הוא "אינו מבין בשום פנים לאן כולם ממהרים, ריצה לקראת השד יודע מה". ויש לו תובנה אריק איינשטיינית טיפוסית: "קצת פחות זה קצת יותר. צריך למתוח המושכה, וקצת לקחת חזרה". ועוד אמירה אריק איינשטיינית טיפוסית: "גם לעגלון פשוט מובן, שיש ללכת עם הזמן. ללכת – מילא, למה למהר?" והוא מסכם: " אז מה אני אומר, רעיי, אסור לרוץ יותר מדי, אפשר בעגלה בזמן קריב. אך אם נרוץ מהר מהר, אז כל העסק ישבר - על כן כדאי גם פעם להקשיב".

 

אריק איינשטיין כתב רבים משיריו, אך מעטים מהשירים שלו המייצגים את דמותו כמו השיר הזה, שכתב יחיאל מוהר. לא בכדי, אריק איינשטיין שינה אותו במעט. במקום "קוראים לו ליפא העגלון, והוא אולי האחרון", הוא הסב את הפתיחה מגוף שלישי לגוף ראשון: "קוראים לי ליפא העגלון, אני אולי האחרון".

 

קוראים לי ליפא העגלון

אני אולי האחרון

שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.

איני מבין בשום פנים

לאן כולם ממהרים -

ריצה לקראת השד יודע מה.

 

אז ליפא העגלון אומר

שקצת פחות זה קצת יותר,

צריך למתוח המושכה

וקצת לקחת חזרה.

 

היה פעם "שלג לבנון"

ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",

היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".

גם לעגלון פשוט מובן

שיש ללכת עם הזמן -

ללכת מילא, למה למהר?

 

אז ליפא העגלון אומר...

 

שיחת רעים, מילה חמה

היום כמעט ולא תשמע -

כל איש נושא נאום או סתם צועק.

פגישה - חברותא - להד"ם

ושכונסים עצרת עם

נואם בפני אולם מלא, על ריק.

 

אז ליפא העגלון אומר...

 

בעיר הזו ישנו תחביב

שפרושו הוא להחליף -

כולם כאן מחליפים ומחליפות,

דירה או צבע שערות,

ריהוט, רעים, כלבים, שמות,

שמלות ובעיקר את הדעות.

 

אז ליפא העגלון אומר...

 

אז מה אני אומר, רעי,

אסור לרוץ יותר מדי,

אפשר בעגלה בזמן קריב.

אך אם נרוץ מהר, מהר

אז כל העסק ישבר -

על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)

 

כשליפא העגלון אומר...

נכתב על ידי הייטנר , 30/11/2014 22:44   בקטגוריות אנשים, היסטוריה, אמנות, יהדות, איכות הסביבה, חברה, תרבות, רדיו אורנים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)