* חוקי המלחמה נכתבו במיוחד למלחמה, ותנאי המלחמה הם אלה בהם יש לפעול
על פי אותם חוקים. לכן, אין צדק בטענה שאין לשפוט לוחמים ומפקדים על תפקודם בשעת
מלחמה.
אחרי כל פעולה, יש מקום לתחקיר מבצעי יסודי, לשם הפקת לקחים מהצלחות
וטעויות, כדי להיות מוכנים וטובים יותר בעתיד. בתחקיר המבצעי יש לבחון גם את מוסר
הלחימה.
מתי נכון לפתוח בחקירה פלילית? אך ורק כאשר יש חשד לירי מכוון על
אזרחים, מתוך ידיעה שמדובר באזרחים ומתוך כוונה לפגוע באזרחים. פעולה כזאת היא
בלתי חוקית בעליל ופקודה כזאת היא בלתי חוקית בעליל. לעומת זאת, הרג של אזרחים
מתוקף העובדה שהמלחמה נעשית בתוך שטח מאוכלס, הוא חוקי ואין כל צורך לחקור אותו
(חקירה פלילית).
יש לזכור את מהותה של מלחמת "צוק איתן" – הותקפנו בידי
מדינת טרור וארגוני מחבלים, שירו אלפי רקטות ופצמ"רים, רובם הגדול ירי מכוון
לעבר אוכלוסיה אזרחית, ומתוך מערך מנהרות תופת שנועד למעשי טבח המוני באזרחים.
המחבלים הפכו את אזרחי עזה למגן אנושי. זכות ההגנה העצמית של המדינה, היא חובתה
להגן על אזרחיה. ההגנה על אזרחי ישראל פירושה פגיעה במחבלים והריגתם והרס תשתיות
הטרור. פשע המלחמה של המחבלים – הפיכת האוכלוסיה האזרחית למגן אנושי, אינו מעניק
חסינות למחבלים מפני ההגנה העצמית של ישראל, והם נושאים במלוא 100% האחריות על כל
מגן אנושי שנהרג. אין כל מקום לחקירה פלילית על הרג מגן אנושי במסגרת פעולה נגד
המחבלים.
אין כל הצדקה לטענות השווא בנוגע לנוהל "חניבעל", שנועד
לסכל את חטיפתו של סרן הדר גולדין ז"ל. אין כל סיבה שנעניק למחבלים את מבוקשם
– לחטוף חייל ישראלי כדי לשחרר אלפי מחבלים שישובו לעסוק בטרור ורצח ישראלים, כפי
שעשו משוחררי עסקות החליפין הקודמות.
לסיכום – יש מקום לחקירה פלילית נגד מי שירה במודע באזרחים, ללא כל
סיבה מבצעית. אין מקום לכל חקירה פלילית אחרת. להיפך, על החברה הישראלית לעמוד
מאחורי לוחמיה, שגילו מסירות נפש ללא סייג במלחמה להגנה על שלומה של מדינת ישראל,
חייהם וביטחונם של אזרחיה.
* לנוכח היד הקלה של הפצ"ר בפתיחת חקירות פליליות ללוחמים
וקצינים ב"צוק איתן" (יש לקוות שהיד הקלה תסתכם בפתיחת החקירות), כדאי
להזכיר מה הייתה מלחמת "צוק איתן".
מחבל מסתתר מאחורי ילדה קטנה ומכוון נשק כדי לצלוף בילדים שלי. בחלקיק
השניה האחרונה אני פותח באש והורג אותו, אך גם הילדה שמאחוריה הסתתר נפגעת, למרבה
הצער. זאת, בקליפת אגוז, מלחמת "צוק איתן". עם כל הכאב על הילדה שנפגעה,
אין כל סיבה לחקור אותי חקירה פלילית. עם זאת, יש לבחון בתחקיר את מקצועיות הקליעה
ואת התגובה המהירה שלי.
רק אם אני חשוד שיריתי סתם, במכוון, לילדה, יש לפתוח נגדי בחקירה.
* הקלטות הקשר מקרב רפיח במלחמת "צוק איתן" מעוררים גאווה
במפקדים ולוחמים נחושים, ערכיים, מוסריים ומקצועיים, בניגוד לכל ההשמצות.
הפצ"ר טרם החליט אם לפתוח בחקירות נגד המעורבים בקרב רפיח. יש לקוות שלא ימעל
בתפקידו ולא יפתח בחקירה פלילית.
* אתר וויינט והכתב יואב זיתון ראויים למלוא
ההערכה על השגת הקלטות הקרב ועל פרסומן. עיתונאות במיטבה.
* מה ראינו בקלטת הלוהטת של הרב עובדיה?
ראינו קשיש מנותק המתומרן בידי סביבתו. אדם שאינו קורא עיתונים אך
סובביו מלעיטים אותו באופן מגמתי בדברי רכילות, מושכים אותו בלשונו ומצלמים
ומקליטים, מכינים קלטת ליום פקודה.
ראינו מנהיג רוחני של מפלגה, שאינו רואה כל בעיה מוסרית בכך שבראש
מפלגתו יעמוד גנב ונוטל שוחד, אלא רק חושש שמא העמדת הגנב ונוטל השוחד בראש תבריח
מצביעים.
ראינו מנהיג רוחני שהמבחן היחיד שבו הוא מעמיד את ראש המפלגה הוא מידת
הצייתנות לדבריו, והפסול המרכזי שניתן למצוא במנהיג הפוליטי הוא היותו
"עצמאי", רחמנא לצלן.
* מה קרה? איך מי שאמר את הדברים האלה הציב בסופו של דבר את דרעי
בראש? כנראה שהסביבה המהנדסת אותו השתנתה.
* כך הפכו סובביו של הרב עובדיה את רבם בכחש והפכו את הרב חיים אמסלם,
מנהיג "עצמאי", לא עלינו, לאויב הציבור מספר 1.
* ובכלל, קמפיין רוחות הרפאים הנקרופילי הזה (מצד שני פלגי ש"ס) מבייש
את הדמוקרטיה הישראלית.
* דרעי זרק את המפתחות (אבל דאג שהצרור
יישאר קשור בגומי לאצבע שלו).
* אלמלא הדברים היו מוקלטים ומצולמים ומובאים ביוטיוב, הייתי מתקשה
להאמין. אבל יצחק הרצוג אמר בפירוש: "אני
חושב שהביטוי מדינה יהודית הוא ביטוי מוטעה לחלוטין, במובן הבא: מכיוון שהוא מייצר
סוג של תחושה של לאום שהוא נהנה מזכויות יתר".
בפולמוס על חוק הלאום, מפלגת העבודה טענה שאין צורך בחוק, כי די לנו
במגילת העצמאות. לוז מגילת העצמאות הוא ההכרזה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת
מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".
מאחר ומדובר בסרטון קצר מאוד של כחצי דקה, כולי תקווה שמדובר בפליטת
פה, במעידה חד פעמית, הלוואי שאפילו בעריכה מגמתית המוציאה דברים מהקשרם. מאחר
והסרטון רץ ברשת, לא יהיה להרצוג מנוס מלהסביר את דבריו ולהבהיר מה עמדתו בנדון.
הוא לא יוכל לשמור בנושא זה על זכות השתיקה.
יצחק הרצוג הוא בנו של מי שקרע מעל במת עצרת האו"ם את נוסח
ההחלטה המגנה את הציונות כגזענות. חומץ בן יין.
* המלצות נוספות לקראת הבחירות המקדימות.
* לחבריי במפלגת העבודה אני ממליץ לבחור בד"ר נחמן שי.
מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה קשה של דה-לגיטימציה ודמוניזציה. מתקפה
זו – ימיה כימי המדינה, אולם מאז ועידת דרבן (2001), ועידת הגזענות והאנטישמיות
המשמעותית ביותר מאז מלחמת העולם השניה, היא הפכה לאמצעי המרכזי במלחמה נגד ישראל.
מטרת המתקפה היא להפוך את ישראל למדינה מצורעת, להציגה כמדינת אפרטהייד ובכך ליצור
זהות בינה לבין דרא"פ בימי האפרטהייד, כדי לגרום לעולם להחרים אותה ולהביא
לנפילתה. המערכה הזאת מנוהלת בידי הברית הבלתי קדושה של האסלם הרדיקלי, השמאל
הרדיקלי והימין הנאו-נאצי, ויש לה שלוחות גם בישראל. היא נוחלת הצלחות לא מעטות.
לא זו בלבד שישראל טרם יצאה ממגננה ומתקפה, היא אפילו לא ייצרה כיפת
ברזל להתגוננות מפני המתקפה. עיקר המעמסה מוטל על כתפי אכפתניקים בודדים, כמו בן
דרור ימיני, מחבר הספר החשוב והמצוין "תעשיית שקרים", המילואימניקים
שנאבקים נגד עלילת ה"טבח" בג'נין וחושפי עלילת "רצח" הנער
א-דורה.
נחמן שי, לאורך שנים, פועל בארה"ב ובאירופה בהסברה ודיפלומטיה
ציבורית, ועושה זאת בכישרון רב. גם כח"כ באופוזיציה, אין הוא אופוזיציה
למדינה, אלא הוא פועל בשירותה בתחום זה. כח"כ הוא נאבק בעקביות להעלאת הצורך
בדיפלומטיה ציבורית ומתקפת נגד לקמפיין הדה-לגיטימציה למקום גבוה בראש סדר
העדיפויות המדיני של ישראל, ומציע הצעות אופרטיביות בנדון.
חשוב מאוד לתת לו מנדט להמשיך ולפעול במישור החשוב הזה, הן אם יהיה
באופוזיציה והן אם יהיה בקואליציה או אף שר בממשלה.
* עם זאת, אחטא למצפוני אם לצד ההמלצה לא אזכיר ואזקוף לחובתו את
ההתקרנפות בנושא חוק הלאום. שי היה בין החתומים על הצעת החוק המקורית, אך במערכה
האחרונה אף הוא יצא נגדו. אולם בנושא זה, למרבה הבושה, לא היה אפילו צדיק אחד
בסדום. ואני הרי ממליץ לחבריי במפלגת העבודה, ואיני יכול להמליץ להם על מישהו שעמד
בפרץ בנושא זה.
* לחבריי במפלגת העבודה אני ממליץ, בעצם מבקש, בעצם מתחנן – אל תבחרו
ביוסי יונה ובמרב מיכאלי. מן הראוי שמי שאינו ציוני, לא ייצג את מפלגת העבודה.
* לחבריי בבית היהודי אני ממליץ לבחור בנחמיה רפל. נחמיה רפל, בן וחבר
קבוצת יבנה, הוא מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי. אך אין הוא רק מזכ"ל התנועה,
אלא הוא הפנים שלה, הוא מגלם באישיותו את דרכה. תנועת הקיבוץ הדתי היא אחת משמורות
הטבע היפות והקסומות בחברה הישראלית. היא מייצגת את הטוב והיפה בציונות הדתית ואת
הטוב והיפה בתנועה הקיבוצית. היא מייצגת את השילוב בין ציונות מעשית, מגשימה,
מיישבת לציונות רוחנית, תרבותית, דתית. היא מייצגת רוח של דתיות מתונה, פתוחה,
נאורה, אוהבת את החברה הישראלית והעם היהודי ואינה מתנשאת ומתנכרת לסביבה
החילונית. היא מייצגת את היהדות שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. זו תנועה של
"והצנע לכת".
נחמיה רפל מגלם את מהותה של תנועת הקיבוץ הדתי. איש חינוך בכל
רמ"ח ושס"ה, מראשי תנועת "בני עקיבא" לאורך שנים, קצין קרבי
בצה"ל שלחם במלחמות ישראל והגיע עד לתפקיד סמח"ט, איש המחנה הליברלי
המתון בציונות הדתית.
נחמיה יהיה נציג אמת של ההתיישבות הכפרית, של התנועה הקיבוצית ושל
הציונות הדתית.
* השתלחותו הסדרתית של ליברמן בגורמי אכיפת החוק והתבכיינותו המתקרבנת
למול חקירות השחיתות של מפלגתו, היא עזות מצח. מטרתו של ליברמן היא להפריע לשלטון
החוק לחשוף את השחיתות שממנה הוא נבנה. התרבות הזאת, שדרעי, קצב, אולמרט וליברמן
מייצגים אותה, של הכפשת המשטרה והפרקליטות והתבכיינות על "רדיפה
פוליטית", כביכול – היא תרבות של עולם תחתון, והגיעה השעה לטאטא אותה אל מחוץ
לחיינו הציבוריים.
* טענתו של ליברמן נגד עיתוי חקירת השחיתות במפלגתו דווקא ערב הבחירות,
היא טענת שווא. זו חקירה שהחלה לפני שנה כאשר הבחירות היו אמורות להתקיים בעוד
שנתיים. החקירה הסמויה הייתה לגלויה על פי שיקולים מקצועיים. האם יש להשתיק חקירה
בגלל הבחירות? ההיפך הוא הנכון, מן הראוי שהציבור יהיה מודע לחשדות נגד המפלגה,
בוודאי כאשר אין המדובר בשמועות ראשוניות אלא בפרי של חקירה ממושכת. העיתוי, סמוך
לסוף שנת התקציב, נועד למנוע העברת סכומי עתק בלתי חוקיים, ויש לברך על כך.
* התנגדתי ואני עדיין מתנגד להעלאת אחוז החסימה. הגישה שלי לדמוקרטיה
פרלמנטרית מעניקה מקום רב לייצוגיות ולטעמי רף של 2% חסימה הוא בהחלט מספק.
עם זאת, אני מתנגד מכל וכל לעתירה לבג"ץ בנדון. עצם העובדה
שבג"ץ דן בנושא ולא דוחה את העתירה על הסף, היא פגיעה גדולה יותר בדמוקרטיה
מאשר גובה אחוז החסימה.
תפקידה של הכנסת לחוקק חוקים, ואין זה מתפקידו של בית המשפט לאשר
חוקים שהשופטים תומכים בהם או לפסול חוקים שהשופטים מתנגדים להם. הדיון בבית המשפט
לא היה דיון חוקתי, אלא דיון פוליטי שבו השופטים ביטאו את דעתם האישית על חוק
שחוקקה הכנסת. אין בהעלאת אחוז החסימה, לאחוז הנמוך עדין מן המקובל ברוב
הדמוקרטיות הפרלמנטריות, כל בעיה חוקתית וכל פגיעה בזכויות האזרח, ולכן אין זה
מעניינו של בית המשפט לדון בכך. גם אם העתירה תדחה (ואין לי כמעט ספק שהיא תידחה) –
עצם הנכונות של בית המשפט לדון בה, היא האקטיביזם השיפוטי, הפוגע בשלטון החוק
ומערער את מעמד בית המשפט בציבור. זוהי פוליטיזציה של בית המשפט.
* גם הטענה שהחוק פוגע בייצוג הערבי ולכן יש לפסול אותו, אינה נכונה.
20% מאזרחי ישראל הם ערבים, ולכן טענה שאחוז חסימה של 3.25% חוסם אותם חסרת שחר.
אין זה חוק הפוגע בזכות ההצבעה של הערבים, מתנה אותו בהצהרות "נאמנות"
למיניהן או פוסל מפלגות ערביות בשל מצען. החוק קבע אחוז חסימה אוניברסלי, והוא פוגע
בייצוגיות של כל קבוצה ומגזר באופן שווה. בבחירות האחרונות "עוצמה
לישראל" לא עברה אחוז החסימה, ו"קדימה" גרדה אותו על גחונה. על פי
הסקרים, "קדימה" לא תעבור היום את אחוז החסימה, "התנועה" לבדה
לא אמורה הייתה לעבור את אחוז החסימה, אלי ישי מדשדש באזור אחוז החסימה, ואין אלו
מפלגות ערביות.
"האיחוד הלאומי" התחבר ל"בית היהודי" בבחירות
הקודמות, מחשש שלא יעבור את אחוז החסימה, וכך הוא נוהג גם הפעם.
"התנועה" חברה למפלגת העבודה, בעסקת זהב. גם שאול מופז מנסה לחבור
למפלגת העבודה.
המפלגות הערביות תפעלנה באותה דרך, ולהערכתי ייצוגן יגדל בעקבות
המהלך.
* מפעל חייו של המסית והמדיח הסדרתי, הדוסופוב ספי רכלבסקי, הוא רדיפה
שיטתית, הסתה והשפרצת שנאה יוקדת, נגד כל מי ומה שמריח דתיות. בשנתיים האחרונות
הוא רדף את "יש עתיד", מאחר ושילבה בתוכה דתיים. בעיניו זהו ממש חילול
הקודש. ציד המכשפות שניהל נגד שי פירון, ממש מוציא שם רע למקארתיזם.
אם הצטרפות של דתי למפלגה חילונית כה נתעב בעיניו, איך הוא יראה
הצטרפות של חילונים למפלגה דתית? אולי הוא יעודד את התופעה, כדילול הדתיות השנואה
עליו כל כך? לא, הוא אינו יכול לסבול את העובדה שחילוני יצטרף למפלגה דתית. וכך
הוא כתב בפשקוויל התורן שלו ב"הארץ": "רוח המשיחיות והגזענות רק מתחזקת אצל האחים
היהודים, כשדווקא החילון המסוים שעוברת המשיחיות הגזענית הופך אותה לסם קשה שמאיים
להפוך לנפוץ בהרבה". בקיצור, אין כנראה
מנוס מהפתרון הסופי של "דרוס כל דוס".
* "אחים היהודים" מגדיר המסית הדוסופוב רכלבסקי את
"הבית היהודי", כדי לשוות לציונות הדתית את פני "האחים
המוסלמים". והמסית המתחרה, באותו עיתון, אורי משגב, קופץ על המציאה וגם הוא
מאמץ את הביטוי המסית. הפרויקט העכשווי של משגב הוא לצאת נגד מיזם 929. המיזם הזה
הוא מופת של יהדות פלורליסטית ופתוחה, וזה הדבר המפחיד קנאים, כמו קיצוני
החרד"לים וכמו קיצוני האנטי דתיים. בתוך פחות משבוע משגב כבר תקף בשני מאמרים
את המיזם הנפלא, אותו הוא מציג, כמקובל ב"פרוטוקולים של זקני דוסנילנד"
כחלק מתכנית השתלטות על המדינה של "האחים היהודים" ושל בנט. את החילונים
השותפים למיזם (שהם אגב רוב השותפים) הוא הגדיר בשני המאמרים "אידיוטים
שימושיים" בשירות מצעד "האחים היהודים" לשלטון ולמיסיונריות. הנה,
דוגמית מתוך מאמר השטנה השני שלו נגד המיזם: "המפעל הפוליטי של בנט והאחים היהודים הוא מפעל אדיר
ומתוחכם. אסור לזלזל בו. חשוב רק לעקוב אחריו, ולהבין איך נכון להתמודד מולו. חלק מהפיונים
שמשתפים אתו פעולה אפילו לא מחפשים מקום בכנסת כמו ינון מגל. לפעמים הם סתם מתגייסים
כחילונים גאים לכתוב פרשנות לפרק בתנ"ך במסגרת פרויקט '929'". מה זה אם
לא "הפרוטוקולים של זקני דוסנילנד"? ויש לו גם הוכחה: "קורא
ערני הפנה אותי לסרטון בחירות של הבית היהודי מהבחירות הקודמות. רק לפני שנתיים. בנט
מכריז שם במילים ברורות: אני רוצה שכל ילד יידע לקרוא את התנ"ך, יידע לעשות קידוש".
הנה זה, כל כך פשוט". הבנתם? בנט אמר שהוא
חותר לכך שכל ילד ילמד תנ"ך, והופ – יש מיזם 929. האמת היא, שלא בנט מפחיד את
משגב. מה שמפחיד אותו הוא שכל ילד ילמד תנ"ך. אמנם הוא כתב באותו מאמר שהוא
אוהב לקרוא בתנ"ך. כנראה בתוך חומר מודיעיני.
* בצרור ההערות הקודם, כתבתי שעם פרישתם מן הכנסת של מאיר שטרית,
בנימין בן אליעזר ועוזי לנדאו, בנימין נתניהו, שנבחר לראשונה לכנסת ה-12, ב-1988,
יהיה ותיק הח"כים. זה נכון, אך יש להוסיף אליו את הח"כים עמיר פרץ, הרב
גפני וצחי הנגבי, שאף הם נבחרו באותה שנה. באותה שנה החל דרעי לכהן כשר בממשלה, אך
מבלי להיות ח"כ. לכנסת הוא נבחר ב-1992. מבין חמשתם, היחיד שכיהן ברצף מאז
ועד היום הוא עמיר פרץ, כך שנכון לראות בו את ותיק הח"כים (בכנסת הבאה).
הבא אחריהם בוותק הוא סילבן שלום, המכהן ברצף מאז הכנסת ה-13, 1992.
גם לימור לבנת כיהנה ברצף מ-1992, ולאחרונה הודיעה על פרישתה.
* חבורת נמושות, בוגרי התיכון למדעים
ואמנויות, יצאה בפשקוויל הסתה לתלמידים לא להתגייס לצה"ל. פשקוויל שכולו שנאה
יוקדת, מתהומות הנפש האומללה, למדינת ישראל. את מדינת ישראל שבתוך הקו הירוק מכנים
מכוערי הנפש הללו "שטחי 1948" כמקובל בשיח הפלשתינאי, שיח תכנית השלבים.
זאת התגלמות המושג אליטה מנוונת, מדושנת
עונג, מנותקת ובוגדנית. חבורת אנשים נקלים.
המכינות הקדם צבאיות, מדרשת השילוב, תנועות
הנוער ותנועות הבוגרים, שנות השירות, השומר החדש - כל אותן תנועות מחנכות נוער להיות
אליטה משרתת, מגויסת, מחויבת, ערכית; אליטה מחנכת, אליטה ציונית. האליטה המנוונת תקבל
את הכותרות, אבל האליטה המשרתת תעצב את העתיד.
* ביד הלשון
לכבוד יום הולדתי החל השבוע (לפי תאריך עברי ביום א' ו' בטבת ולפי
תאריך לועזי ביום ה' 1.1), אקדיש את הפינה לעצמי. כלומר, לשם משפחתי.
אבא שלי וסבא שלי לא ידעו מעולם את משמעות
השם הייטנר. הגרסה הרשמית במשפחה הייתה שאין משמעות לשם. במלאת יובל להיווסדי,
לפני שנתיים, פניתי לאבשלום קור וביקשתי שיבאר לי את פירוש השם. וכך, באיחור של חמישים
שנה למדתי מהו שמי...
להלן תשובתו של אבשלום קור:
Heiter פירושו צח, בהיר, מאיר, חייכני.
המתכונת המורחבת Heitner שהוראתה "נשוא פנים", הייתה נהוגה בתארים של משפחות מלוכה באירופה,
משהו כמו "הוד מעלתו".
לא סביר שיהודי היה מלך...
אלא היה, נראה, בחסותו של מלך. כך קרה,
למשל, שהיה לנו נשיא ששמו חיים הרצוג (=דוכס!) כשגם בגרמניה היה נשיא ושמו הרצוג.
גם אהוד גְרָף ("60 שניות" גל"ץ)
– וכי היו יהודים במעמד גרף (=רוזן)? לא, אלא שישבו אבותיו בחסות רוזן כלשהו.
וכן בּוּרג (מצודה), והרב פרינץ' (נסיך)!
קראו עלינו את תיאוריהם של אלה שנתנו לנו
חסות בחצרם או במצודתם.
הרב הראשון בשומרון המתחדש, הרב מאיר האיתן
זצ"ל (שעל שמו ביהכ"נ הראשי בקדומים: "משכן מאיר") – שמו היה מאיר
הייטנר. ומובנו, איפה: מאיר המאיר.
בברכת העברית,
אבשלום קור.
* "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
