אנחנו שנינו מאותו הכפר / להקת פיקוד מרכז
פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 25.1.15
במלאת שנה למותו של אריק שרון, נשמיע את השיר שהושמע בהלוויה שלו –
"אנחנו שנינו מאותו הכפר". בהלוויה שרה אותו, בביצוע מצמרר, שרית חדד.
במקור נעמי שמר כתבה אותו בעבור חברה הקרוב יוסי בנאי, שמאוחר יותר אכן הקליט אותו,
כמו זמרים רבים נוספים. אולם הביצוע המקורי היה של להקת פיקוד מרכז, ששרה אותו
לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון, במוצאי יום העצמאות תשכ"ט, 1969.
לא בכדי הושר השיר בהלווייתו של שרון. הוא לא היה רק השיר האהוב עליו,
ולא רק אחד משירי הרעות והפרידה היפים ביותר בזמר העברי, אלא השיר הזה מספר על שני
חבריו הטובים של שרון, זאבל'ה סלוצקי עמית ויוספל'ה רגב.
השניים, שני החברים הקרובים, הם בני נהלל, ילידי 1928, שכל חייהם היו
שלובים זה בזה. שניהם בנו את חייהם ומשקיהם בנהלל. שניהם שירתו יחד
ב"הגנה" ובמלחמת השחרור היו בין ראשוני חטיבת "גולני", שעברו
ליחידת הפשיטה - יחידת הקומנדו של משה דיין, איש נהלל בעצמו. שניהם התנדבו לאחר
הצבא ליחידה 101 בפיקודו של חברם אריק שרון ולאחר מכן שירתו יחד שנים רבות במוסד.
במסגרת תפקידו במוסד שירת זאבל'ה עמית בפריס ושם פגש ב-1964 את נעמי
שמר. השנים התיידדו ודרכו הכירה שמר גם את יוספל'ה, שבא לבקרו. היא התרשמה מאוד מהחברות
האמיצה בין שניהם, והנציחה אותה בשיר. כיוון שהשיר היה עלום שם, היא הרשתה לעצמה
את חירות המשורר, להרוג בבית האחרון את אחד הרעים, ולתאר את הסוף הטרגי של החברות.
למרבה הצער, היה זה שיר נבואי. במלחמת יום הכיפורים התנדב זאבל'ה, לוחם המוסד בן
ה-45, לשרת במפקדת האוגדה של חברו הצעיר ומפקדו ביחידה ה-101 אריק שרון, אוגדה 143.
הוא השתתף בקרבות של האוגדה בסיני, ונפל בחצר הצליחה.
שרון, שאיבד רבים מרעיו במלחמות ישראל, תיאר בראיונות רבים את נפילתו,
לצדו, של זאבל'ה עמית, את רגע קבלת הבשורה המרה ואת הדמעות שזלגו על לחייו עת הלך
הצדה להתבודד עם צערו וכאבו.
השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר", זכה להצלחה רבה מרגע
השמעתו, בעיצומה של מלחמת ההתשה, בפסטיבל הזמר והפזמון. הוא היה מיד לשיר קאנוני,
אחד משירי הזיכרון היפים והחשובים המושרים עד היום בטקסי יום הזיכרון לחללי
צה"ל ומערכות ישראל. במצעד שירי נעמי שמר ברשת ג', לכבוד יום הולדתה ה-60,
שבו "ירושלים של זהב" היה מעל התחרות, זכה השיר במקום הראשון.
אני חש קשר אישי לשיר הזה, השזור בביוגרפיה של חמי, אריק שליין
ז"ל. אריק היה בן נהלל, נולד שנה אחרי זאבל'ה ויוספל'ה, וכמוהם שירת
ב"הגנה", ב"גולני", ביחידת הפשיטה של דיין וביחידה 101 והקים
את ביתו ומשקו בנהלל.
נאזין לשיר בביצוע המקורי של להקת פיקוד מרכז.
אנחנו שנינו מאותו
הכפר
אותה קומה, אותה בלורית שיער
אותו חיתוך דיבור מה יש לומר
הן אנחנו מאותו הכפר
אנחנו שנינו מאותו הכפר
שדה ירוק חצינו עד צוואר
בערב שבנו יחד לכיכר
כי אנחנו מאותו הכפר
ובלילות שישי
כשרוח חרישי
בצמרות שחורות עובר
אז אני אותך זוכר
תמיד בפרדסים ובשדרות
אהבנו את אותן הנערות
אבל תמיד אמרנו - אין דבר
זה הכל נשאר בתוך הכפר
ברחנו אל אותם המקומות
לחמנו בשלוש המלחמות
זחלנו על קוצים ועל דרדר
אבל שבנו יחד אל הכפר
ובלילות שישי...
אני זוכר בקרב שלא נגמר
פתאום ראיתי איך אתה נשבר
וכשעלה השחר מן ההר
אז אותך הבאתי אל הכפר
אתה רואה - אנחנו כאן בכפר
כמעט הכל נשאר אותו הדבר
בתוך שדה ירוק אני עובר
ואתה מעבר לגדר
ובלילות שישי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
