הבלוג של אורי הייטנר

המיתולוגיה של הקמת הקיבוץ שלי, קיבוץ אורטל שבצפון הגולן, מספרת על האכזבה של המייסדים מהמיקום. "מה, אנחנו ג'ובניקים?" נעלבו החברים, כאשר הציבו את אורטל חמישה (!) ק"מ מהגבול עם סוריה. הרי חינכו אותנו שההתיישבות מעצבת את הגבול. אנו דורשים במפגיע להתיישב צמוד לגבול.

קיבוץ אורטל עלה על הקרקע ארבע שנים לאחר הסדר הפרדת הכוחות שאחרי מלחמת יום הכיפורים, כשאיש לא האמין שיחזיק מעמד זמן רב. אולם בפועל, נהנינו מארבעים שנות שקט. דווקא מלחמת יום הכיפורים, יותר מכל מלחמה אחרת, יצרה הרתעה ששמה קץ למלחמות הכוללות. מלחמה שבה ישראל נתפסה בהפתעה אסטרטגית כאשר האויב פלש לתוכה וכבש שטחים רבים, הסתיימה כאשר צה"ל עצר בפאתי דמשק. את הלקח למד חאפז אסד היטב – כל עוד הגולן בידי ישראל, הוא לא יצא למלחמה נגדה. התובנה הזו נצרבה היטב גם בדנ"א של בנו בשאר.

במשך ארבעים שנה הגבול בין ישראל לבין אויבתה המרה ביותר – סוריה, היה גבולה השקט ביותר של ישראל, שקט יותר מגבולות השלום עם מצרים וירדן. במשך ארבעים שנה, הגולן היה האזור השקט ביותר בישראל; חף מפיגועי טרור ואפילו רמת הפשע בו נמוכה מאוד. הביטחון האישי שלנו, תושבי הגולן, היה חזק יותר משל שאר תושבי הארץ. למעט כמה עשרות טילים שנורו לעבר הגולן מלבנון במלחמת לבנון השניה, נהנינו משקט אמתי.

השקט הזה היה תוצאה של משטר מרכזי חזק, המשליט את רצונו על הסורים. המצב הזה השתנה עקב מלחמת האזרחים. סוריה התפוררה לגורמים. הגבול בינינו לבין הסורים אינו נשלט עוד בידי צבא סוריה, אלא בידי ארגוני טרור איסלאמיסטיים, הנלחמים בינם לבין עצמם, כמו חיזבאללה השיעי הנלחם נגד דאעש וג'בהת אל נוסרה הסוניות, אך אלה ואלה אויבים מרים שלנו. אלה ואלה אינן מדינות מסודרות וממושמעות, שיש להן אחריות להאכיל מיליוני אזרחים, אלא ארגוני טרור שתכלית קיומם הוא הטרור. אלה ואלה רואים בישראל את האויב הראשי.

אנו חשים את השינוי בזליגות מן המלחמות הפנימיות שלהם מפעם לפעם, אך גם במקרים אחדים של ירי מכוון, כפי שחווינו השבוע. שיגורו של ג'יהאד מורניה להיאסף אל אביו, נועד לסכל התארגנות של חיזבאללה ואיראן לפיגועים בגולן. יתכן ששאיפת הנקם על הסיכול יביא להתגברות הפיגועים, כפי שחווינו ביומים האחרונים.

בשלב זה, שבו מתקיימת מלחמת האזרחים, הצדדים אינם רוצים לבזבז עלינו תחמושת. אך אין זה מן הנמנע שהמצב ישתנה וחיינו ישתנו.

יש לקוות שהתחזיות השליליות לא תתאמתנה והשקט יחזור לגבול וימשיך לשרור בגולן. אך גם אם חלילה המציאות תהיה שונה, אני סומך ובוטח באמונה הציונית, בחוסן החברתי ובלכידות הקהילתית של תושבי הגולן, וביכולתנו לעבור בהצלחה כל מבחן.

אני מקווה שהאירועים האחרונים בעיצומה של מערכת בחירות לעומתית וקיצונית , יחזירו אותנו מהטירוף של "אנחנו או הם" לשפיות של "אנחנו".

* "ישראל היום"