חי / עפרה
חזה
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים", 22.2.15
מחר ימלאו 15 שנים למותה של עפרה חזה, כוכבת הפופ המצליחה והפופולרית
ביותר בתולדות המדינה והזמרת הישראלית בעלת הקריירה הבינלאומית המצליחה ביותר,
שנפטרה ללא עת, בגיל 42 בלבד, ממחלת האיידס.
את הפינה אקדיש לזכרה. לא אתמקד במלחמות בין בצלאל אלוני למשפחת בעלה
על מורשתה המוסיקלית ועל סיפור חייה, לא במלחמות הירושה המכוערות על עזבונה ולא
במלחמות הדיו בין מעריציה למעריצי ירדנה ארזי. אני מעדיף את העיסוק במוסיקה.
אשמיע את השיר שקיבע את מעמדה הבלתי מעורער בצמרת הפופ הישראלי ואת תחילת
פריצתה הבינלאומית, השיר "חי" אתו הופיעה באירוויזיון בגרמניה, בשנת
1983. עפרה חזה הייתה אז בת 25, אך כבר זמרת ושחקנית ותיקה ומנוסה, שכן היא החלה
את הקריירה שלה בתור נערה צעירה בת 13.
יש לציין שהאירופים אוהבים אותנו תימנים... שלוש פעמים זכתה ישראל
באירוויזיון, ובשלוש הפעמים ייצגו אותה זמרים מן העדה התימנית – יזהר כהן, גלי
עטרי ודנה אינטרנשיונל. עפרה חזה לא זכתה במקום הראשון, אך הגיעה למקום השני.
באירוויזיון היא פרצה לתודעה הבינלאומית, וכעבור שנה הוציאה את האלבום "שירי
תימן", שהציב אותה בצמרת הפופולריות של הפופ הבינלאומי.
את השיר "חי" כתב אהוד מנור במיוחד לקדם אירוויזיון, כשמילותיו
מכוונות לייצוג של מדינת ישראל באירוויזיון על אדמת גרמניה. הוא נתן את השיר
להלחנה לאבי טולדנו, ששנה קודם לכן זכה במקום השני באירוויזיון בשירו
"הורה". מנור ייעד את השיר לירדנה ארזי, שהייתה אז זמרת בשיא הפופולריות
שלה, אך לה כבר היה שיר אחר. הוא הציע את השיר לעפרה חזה, שגברה על ירדנה ארזי
בנקודה אחת, והשאר היסטוריה, כולל היסטוריית מלחמות המעריצים של שתי הדיוות.
השיר הזה הוא ממש לא שיר גדול, בכל זאת... אירוויזיון. אבל זהו שיר
בעל מסר חשוב, שאהוד מנור חשב שהוא המסר שזמר המייצג את מדינת ישראל בתחרות
בינלאומית על אדמת גרמניה צריך לבטא. והמסר הוא – אני עוד חי.
השיר מתכתב עם המנון המדינה, "התקווה", בשורה "טוב שלא
אבדה עוד התקווה". בכך הוא מרמז לשורה "עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה בת
שנות אלפים, להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים". גם בשואה לא אבדה
התקווה הציונית, ובזכותה "אני עוד חי".
ניתן למצוא בשיר מסרים המתאימים מאוד לרעיונות אותם כתב גם בשירים
אחרים, כמו "אין לי ארץ אחרת", "ללכת שבי אחריך" ואחרים, המסר
לפיו אנחנו רחוקים משלמות, אך העיקר הוא שאנחנו קיימים כעם חופשי בארצנו, ואין לנו
ארץ אחרת זולת אותה ארץ של חלב, מרור ודבש. ובשירנו "רבים חוחיי, אך גם
פרחיי". איננו כליל השלמות, יש בנו חוחים רבים, אך גם הפרחים רבים. העיקר הוא
שעם ישראל חי. הוא חי בזכות התקווה והתפילה שעברו מדור לדור: "זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא, והיום אני", כלומר אנחנו מחויבים למורשת הזאת ולהמשך העברתה
לדורות הבאים.
המשלחת הישראלית לא הסתירה את המסר הציוני המתריס של השיר, כמסר לאירופה
ולעם הגרמני. עם הגעת המשלחת לגרמניה, היא ביקרה במחנה הריכוז דכאו ונפגשה עם
ניצולי שואה מישראל. דורין פרנקפורט, מעצבת התלבושות, הלבישה את עפרה חזה בחליפה
לבנה ואת מלוויה, ובראשם המעבד והמנצח ננסי ברנדס, בבגדים צהובים, רמז לטלאי הצהוב
שענדו יהודים על אדמת אירופה. אף שהסמליות בבגדים לא נועדה לפרסום, אלא הייתה מעין
אמירה פנימית של הצוות, הסמל נקלט היטב והיה לנושא מדובר בתקשורת האירופית.
כאמור, עפרה חזה זכתה במקום השני, בהפרש קטן מאוד מן המקום הראשון.
השיר זכה להצלחה רבה בארץ ובעולם. הוא נבחר לשיר השנה וזיכה את עפרה חזה בתואר
זמרת השנה בפעם הרביעית ברציפות. האלבום "חי" היה אלבום הפלטינה הראשון שלה.
לפני 15 שנים, הובהלה עפרה חזה במצב קשה לבית החולים, בשל מחלה
מסתורית שאיש לא ידע עליה, אך השמועות שמדובר באיידס החלו לחלחל לתודעה הציבורית.
במשך שבועיים היא נאבקה על חייה, התקשורת סיקרה בהרחבה את האשפוז עם שידורים חיים מבית
החולים. מותה הטרגי, בגיל כה צעיר התקבל בתדהמה ובאבל כללי במדינת ישראל. במשך
ימים שיריה הושמעו ללא הרף ברדיו ובטלוויזיה, ובעיקר השיר העצוב "לאורך
הים", המדבר על המוות. הפער בין ההצלחה המסחררת בחיי הקריירה לבין החיים
האישיים הדי אומללים שלה, העצים את הסקרנות והמסתורין סביב דמותה, והעניין בה,
בחייה ובשיריה נמשך עד היום, עשור ומחצה אחרי מותה.
שמעו אחיי,
אני עוד חי
ושתי עיניי עוד נישאות לאור.
רבים חוחיי
אך גם פרחיי
ולפניי שנים רבות מספור.
אני שואל
ומתפלל
טוב שלא אבדה עוד התקווה.
עובר מזמור
מדור לדור,
כמעיין מאז ועד עולם
אני שואל...
חי, חי, חי
כן, אני עוד חי.
זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא
והיום אני.
אני עוד חי, חי, חי,
עם ישראל חי.
זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא
והיום אני.
הומים ימיי חי חי
ולילותיי חי חי
ובשמיי עמוד האש עוד קם.
אשיר בלי די, חי חי
אפרוש ידיי חי חי
לידידיי אשר מעבר ים.
אני שואל...
חי, חי, חי...
שמעו אחיי,
אני עוד חי
ושתי עיניי עוד נישאות לאור.
אז כה לחי
לכל אורחיי
ולבניי המבקשים לחזור.
אני שואל...
חי, חי, חי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
