אלפי צבעונים מרהיבים ביופיים מקשטים את אורטל ומרוממים את רוחנו.
מהיכן הצבעונים הללו?
הסיפור מתחיל לפני 20 שנים וחצי, בתקופת המאבק על הגולן.
בספטמבר 1994, ערך ועד יישובי הגולן את אחד המבצעים החשובים ביותר
בתקופת המאבק – "עוז 94'".
12 מפעילי ועד יישובי הגולן, ובהם אבי ההתיישבות בגולן יהודה הראל וראש
המועצה המקומית קצרין סמי בר לב, פתחו בשביתת רעב נגד הנסיגה מהגולן, באתר
גמלא. זכיתי להיות בין השובתים, ועד היום אני רואה את 19 ימי הרעב כאחד השיאים של
חיי. שובת נוסף היה ד"ר דורון טיומקין, הווטרינר האזורי.
בין ההמונים שביקרו אותנו, הייתה קבוצה של נוצרים אוהבי ישראל מהולנד.
דורון למד וטרינריה בהולנד (לא היו באותם ימים לימודי וטרינריה בישראל) והשפה
ההולנדית שגורה על פיו. באופן טבעי, הוא ישב עמם לשיחה ארוכה. הם התלהבו מאוד
והבטיחו לסייע. הם הזמינו אותו לחזור עמם להולנד.
הבנו שיש כאן פוטנציאל משמעותי לתמיכה יפה בקופת ועד יישובי הגולן
המרוקנת. דורון הפסיק את שביתת הרעב לאחר שבוע ונסע להולנד, כאורח הכנסיה
הפרוטסטנטית האוונגליסטית ההולנדית, שאהבת ישראל היא אחד מעקרונותיה המרכזיים.
הביקור הניב תרומה משמעותית ביותר, בסך 70,000 גולדן.
במה עוד אפשר לסייע? הם שאלו את דורון. וכך עלה הרעיון, לתרום פקעות
של פרחי טוליפ = צבעונים, ליישובי הגולן. לאחר שהוסדרו כל האישורים ממשרד החקלאות, הגיעה לארץ משלחת נוספת עם
30,000 פקעות, שנשתלו בקצרין וביישובי הגולן.
****
הנהגת הקהילה והמשלחת לישראל הייתה מורכבת מאנשים מבוגרים, שכולם הלכו
לעולמם, אך הקהילה ממשיכה לאהוב את ישראל ולתמוך בה גם בהנהגת הדור הצעיר יותר.
וכך נמשכה גם התמיכה בגולן. תרומת הצבעונים הייתה למסורת, שהורחבה אל מעבר לגולן.
בכל שנה נתרמים צבעונים לאזורים אחרים בארץ, אך ירושלים והגולן נתרמים מדי שנה
בשנה. מדי שנה מגיעה לישראל המשלחת, בראשותה של הרוזנת הנרייטה הובלמן-בילטרס ואן בלוקלנד, מבקרת בגולן, ועוברת
ביישובים יחד עם רמונה וברוך מוועד יישובי הגולן. ובכל שנה נבחרים יישובים
המקבלים את התרומה. השנה היה זה תורנו.
****
ועוד אנקדוטה הקשורה לקבוצה ההולנדית – באותם ימים הפקנו חוברת הסברה
באנגלית. החוברת שלנו הגיעה לידיו של... נשיא ארה"ב ביל קלינטון.
קלינטון קיבל את החוברת מהכומר שלו, שקיבל אותה מידידינו ההולנדים.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
