שיר אהבה
פוליטי / חנן יובל
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים", 29.3.15
הפילוסוף והסופר הצרפתי בן המאה ה-18 וולטר, אמר: "אינני מסכים למילה מדברייך אך אהיה מוכן להיהרג
על זכותך לומר אותם".
השקפותיו הפוליטיות של יהונתן גפן זרות
ורחוקות ממני כרחוק מזרח ומערב. אולם כאשר ביריון קנאי תוקף אותו בביתו ומכה אותו,
אני רואה לנכון לגלות עמו סולידריות, ולהתייצב לצד זכותו להביע את דעתו ולהוציא אותי
מהכלים בכל פעם שהוא כותב ומדבר.
בפינתי הלשונית "ביד הלשון" ציטטתי מפיליטונים שכתב לתכניתו
"שיחות סלון", ובפינתי הזאת אשמיע שיר שלו.
השיר שאשמיע הוא שיר אקטואלי מאוד, מתאים היטב לתקופה זו של הרכבת
ממשלה וחלוקת תיקים. "שיר אהבה פוליטי". כמו באקטואליה הישראלית, גם
בשיר הזה, הכותב מחלק תיקים מיניסטריאליים. אגב, את המחלוקת מי יהיה שר החוץ הכותב
פוטר בקלות – הוא נוטל בעצמו את התיק. "אם האהבה הייתה מדינה, אני הייתי שר
החוץ". באמת, תיק נחשק מאוד ולא בכדי: "מסתובב בעולם כשאת ישנה, כובעי
בידי, אני מוכרח לרוץ". מה רע?
אבל כמו את המדינה, גם את האהבה צריך לטפח ולתחזק ואין די בדיפלומטיה.
ולכן, הכותב מחלק אותה בין השרים השונים.
השיר נכתב בידי גפן והולחן והוקלט בידי חנן יובל באמצע שנות השבעים
והוא מופיע בתקליטו של יובל "אתם זוכרים את השירים", שיצא ב-1977. מעקב
אחרי חלוקת התיקים בשיר, יצביע על השינויים במשרדים השונים בתקופה שחלפה מאז. חלק ניכר
מן התפקידים המוזכרים בו – היו ואינם.
למשל, שר ההסברה. נושא ההסברה התחלק לאורך השנים בין משרד החוץ שהיה
אחראי על ההסברה בחוץ למרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה, שהיה אחראי על הסברת הפנים.
בעקבות מלחמת יום הכיפורים והמאבק המדיני הקשה, הוקם בממשלת גולדה שנבחרה מחדש
משרד ההסברה ובראשו הועמד שמעון פרס. הקמת המשרד עוררה ביקורת, בעיקר מצד השבועון
"העולם הזה", שתיעובו לפרס מאז שנות החמישים היה לשם דבר. מדי לאחר הקמת
המשרד, יצא העיתון בעמוד שער שעליו תמונה של פרס והכיתוב: שר התעמולה; רמז דק לשר
התעמולה הנאצי גבלס. הממשלה הזאת התפטרה כעבור שבועות אחדים בעקבות פרסום מסקנות
ועדת אגרנט. בממשלת רבין הראשונה מונה האלוף אהרון יריב לתפקיד. אולם בשל מחלוקות
על סמכויות בין המשרד למשרד החוץ, המשרד פורק בדיוק ביום בו מלאה שנה להקמתו.
בממשלה הקודמת, ממשלת נתניהו השניה, שוב הוקם המשרד, במתכונת שונה – משרד ההסברה
והתפוצות, ובראשו עמד יולי אדלשטיין, היום יו"ר הכנסת. בממשלה שאחריה, שמספר
השרים בה צומצם, בוטל המשרד.
המשרד הבא המוזכר בשיר הוא משרד המשטרה. משרד המשטרה נחשב לאורך השנים
למשרד זניח ולא חשוב. מקובל היה לטעון, שהוא היה פחות הערך ביותר בממשלה, ולכן
מונה בו, באופן מסורתי, השר הספרדי של מפא"י / המערך (ספרדי – מזרחי בלשון
ימינו). ראש האופוזיציה מנחם בגין תקף לאורך כל השנים את קיומו של משרד כזה, וטען
שהוא מקובל רק במשטרים טוטליטריים, ואילו במשטרים דמוקרטיים האחריות על המשטרה היא
במשרד הפנים. ואכן, עם עלותו לשלטון הוא ביטל את המשרד והכפיף אותו לשר הפנים יוסף
בורג. כשקמה ממשלת האחדות הלאומית בראשות פרס, ב-1984, הוקם מחדש המשרד, וחיים
בר-לב עמד בראשו. אך המשרד עדין נחשב משרד זוטר וזניח. בממשלת רבין השניה מונה משה
שחל לשר המשטרה וכן לשר התקשורת ולשר האנרגיה והתשתיות. אולם בהמשך הוא נאלץ
להיפרד ממשרד התקשורת ולהעבירו לשולמית אלוני שהודחה ממשרד החינוך, ובהמשך גם
ממשרד האנרגיה שהועבר לגונן שגב שפרש מ"צומת". שחל איים להתפטר וחולל
משבר. הוא, הבכיר והוותיק יהיה שר המשטרה? הפתרון למשבר היה בעזרת השם. השם שר
המשטרה שונה לשר לביטחון פנים, שזה נשמע כמעט כמו שר הביטחון, ובא לציון גואל.
שר החקלאות, ש"יביא לך פרחים" קיים עד היום, אך עוד משרד
שכבר אינו קיים מופיע בהמשך – שר העבודה, ש"יעבוד עליך". משרד העבודה,
שהיה משרד חשוב ביותר בשנות החמישים והשישים, וכיהנו בו שרים מרכזיים כמו גולדה
מאיר, אוחד עם משרד הסעד בממשלת בגין והוקם משרד העבודה והרווחה. שני המשרדים
הופרדו ב-2003, בממשלת שרון, ומשרד העבודה עבר למשרד המסחר והתעשיה בראשות אולמרט,
ששינה את שמו למשרד התעשיה, מסחר והתעסוקה (תמ"ת) ובממשלה האחרונה ניתן
לנפתלי בנט, ששינה את שמו למשרד הכלכלה.
השר שיביא לך אורחים הוא שר הפיתוח. גם המשרד הזה כבר אינו קיים. הוא
בוטל בממשלת רבין הראשונה ותפקידיו פוצלו למספר משרדים, אך עם הקמת משרד האנרגיה
והתשתית, הוא כלל את רוב התחומים שהיו במשרד הפיתוח.
שרי הבריאות, השיכון, הביטחון והקליטה קיימים עדיין. משרד המסחר אינו
קיים היום, אך האמת היא שמעולם לא היה משרד נפרד כזה. בשנות המדינה הראשונות המסחר
היה אגף במשרד התעשיה, ומאוחר יותר ולאורך שנים רבות נקרא המשרד – המסחר והתעשיה.
כאמור, היום שם המשרד הוא משרד הכלכלה. שאר השרים שמינה יהונתן גפן שרירים וקיימים
עד היום – שר החינוך שיחנך אותך טוב, שר האוצר שישלם את מיסייך ושר התקשורת שיטלפן
ויכתוב, אם כי היום הוא היה בעיקר מסמס, מצייץ, מעלה פוסטים ושולח ווטסאפים.
וכך, דרך שירו של יהונתן גפן "שיר אהבה פוליטי", למדנו
שיעור בתולדות משרדי הממשלה.
אם האהבה היתה מדינה
אני הייתי שר החוץ
מסתובב בעולם, כשאת ישנה
כובעי בידי - אני מוכרח לרוץ.
לא, אין לי זמן לשטויות, יקירה,
ואל תשאלי אותי מה ללבוש.
אני משאיר את זה לשר ההסברה
שהוא יבוא וישבור את הראש.
שר המשטרה ייקח את פרטיך,
ושר החקלאות יביא לך פרחים.
שר העבודה יעבוד עליך
ושר הפיתוח יביא לך אורחים.
אם האהבה היתה מדינה...
שר הבריאות ירחץ את ידיך
ושר השיכון לך בית יבנה.
שר הביטחון ישמור עליך
ושר הקליטה יקנא.
שר המסחר - ימסחר חיוכך
ושר החינוך יחנך אותך טוב.
שר האוצר ישלם את מיסיך
ושר התקשורת יטלפן ויכתוב!
אם האהבה היתה מדינה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
