הבלוג של אורי הייטנר

"אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כתרים לאותיות. אמר לפניו: ריבונו של עולם, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות. אמר לפניו: ריבונו של עולם, הראהו לי. אמר לו חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים. תשש כוחו. כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו: רבי מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו. חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא אמר לפניו: ריבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי?! אמר לו: שתוק! כך עלה במחשבה לפני. אמר לו: ריבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראיני שכרו. אמר לו: חזור לאחורך. חזר לאחוריו. ראה ששוקלין בשרו במקולין. אמר לפניו: ריבונו של עולם – זו תורה וזה שכרה?! אמר לו: שתוק! כך עלה במחשבה לפניי" (מסכת מנחות דף כט ע"ב).  

אף שהטקסט מוכר, הוא מורכב ונוגע מאוד לחיינו; הוא מעורר הרבה רגשות ושאלות, וניתן לצאת ממנו לכיוונים שונים ולהגיע ממנו למקומות שונים, כמו "צדיק ורע לו" (ומכאן לשאלות תיאולוגיות כמו היכולת של השואה לקרות), תורה לשמה, הדרישה לקבלה ללא עוררין ("שתוק!") וללא צורך להסביר ("כך עלה במחשבה לפניי") ועוד.

אני אקח אותו לנושא הקרוב ללבי: חופש המדרש והפרשנות.

הטקסט הזה הוא אפולוגטי, שנועד להשיב להתרסה שהופנתה לחז"ל, חכמי התורה שבע"פ, מצד יריביהם (הצדוקים, הבייתוסים וכו') – מי שמכם? מי התיר לכם לבצע רפורמות מרחיקות לכת כל כך ביהדות? מניין היומרה לפסוק הלכות שאינן כתובות בתורה, ולעתים הן סותרות את הכתוב בתורה כפשוטה? הרי אילו הגיע משה רבנו (גדול התורה שבכתב) לבית מדרשו של ר' עקיבא (גדול התורה שבע"פ) הוא לא היה מבין מילה ממה שאתם מדברים!

אומר המדרש – אדרבא! ומספר על משה שהגיע לבית מדרשו של רבי עקיבא, ואכן, לא הבין דבר. אולם בסופו של דבר הוא נתן לגיטימציה מלאה לכך שהתורה, שאינו מבין דבר ממנה, היא היא תורתו; זו הלכה למשה מסיני. התורה ניתנה לבני אדם ובני האדם מקדמים אותה ומפרשים אותה על פי תקופתם, על פי חייהם וצרכי חייהם – דור דור ודורשיו. וכן, לכל דור הזכות לשנות, ובלבד שהכוונה היא טהורה ונועדה לקיים את היהדות ואת העם היהודי.

גם את המסר של "כך עלה במחשבה לפניי", אני מפרש באותו מובן. אל תנסה לחקור את הסוגיות התיאולוגיות - למה בדיוק התכוון אלוהים? זה גדול עליך וזה לא תפקידך. תפקידך הוא תיקון עולם במלכות שדי. לא בשמים היא, אלא כאן, על פני האדמה. תכלית התורה היא יצירת החברה הטובה, המתוקנת והצודקת. המסר של "זו תורה וזה שכרה?!" הוא המופת של לימוד לא לשם שכר אישי, אלא לשם תיקון עולם.

המסר לימינו הוא שאין לאף אחד מונופול על התורה ועל לימוד התורה. וכשבאים אנשים מסוימים ושוללים את לימוד התורה מפי מי שכביכול אינם כשרים דיים בעיניהם, "מי שמכם"? וכו' (וכל מי שעוסק בהתחדשות יהודית לא מן המקום האורתודוכסי חווה את ה"מי שמך"), יש להשיב להם: מוטב שתשבו קודם בענווה בשורה השמינית של בית המדרש שלנו, וגם אם לא תכירו דבר בשמיעה ראשונה, אם לא תנעלו את עצמכם אלא תהיו פתוחים וקשובים באמת, תראו שזו תורה למשה מסיני. לא ננעלו שערי מדרש ואין אפוטרופוס לפרשנות היהדות.

* 929