וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בְּאֹהֶל
מוֹעֵד, מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב
עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
(שמות כ"ז, כ'-כ"א).
מדי ערב נערך בבית המקדש טקס הדלקת הנרות במנורת שבעת הקנים. היה זה
אחד המרכיבים המשמעותיים בריטואל הקדושה בבית המקדש. תהליך הכנת הנרות והדלקתם נעשה
על פי פרוטוקול מפורט. אחד מנרות המנורה היה נר התמיד, שדלק ללא הפסק וממנו הדליקו
את שאר הנרות. עצם קיומו של נר כזה, שחייב לדלוק כל העת, מופיע כבר בשמות כ"ז,
בפסוקים שהצגתי.
מה מטרת הדלקת נרות המנורה? בתלמוד הבבלי (מסכת מנחות פו ע"ב)
נאמר: "לא לאורה אני צריך, מחוץ לפרוכת העדות באהל
מועד. עדות הוא לכל באי עולם, שהשכינה שורה בישראל". האש נועדה לסמל לעם
ישראל ולאומות העולם שהשכינה שורה בישראל כל העת, ללא הפסקה.
למודי היסטוריה קשה, אנו מתקשים לקבל
את האקסיומה הזאת, אותה אמורה לסמל אש התמיד. האם שכינה שרתה בעם ישראל בשנות
השואה האיומה?
מצמררת המחשבה, שגם היום קיים נר תמיד,
אך לא באוהל מועד, כי אם באוהל יזכור ב"יד ושם". אש התמיד היא עדות
לשואה הנוראה שפקדה את עמנו; עדות תמיד להעדרה של שכינה.
האם מתכנני אוהל יזכור ובמרכזו אש
התמיד היו מודעים למשמעות הזאת? האם הם עשו זאת מתוך אותה מודעות?
איני יודע.
****
בפיוט של ר' שלמה אבן גבירול, מהגדולים
במשוררי יהדות ספרד במאה ה-11, מופיע החיבור בין "יד ושם" לנר התמיד. הפיוט
הוא "שופט כל הארץ", המושר בקהילות הספרדיות בתפילת שחרית ביום הראשון
של ראש השנה.
חז"ל חלוקים ביניהם על טעמי
התפילות. על פי אסכולה אחת, אבותינו אברהם, יצחק ויעקב תיקנו את תפילות שחרית,
מנחה ומעריב. על פי האסכולה השניה, המעוגנת גם במחקר ההיסטורי, התפילות הן תחליף לעבודת
הקורבנות בבית המקדש. אבן גבירול מחזק בפיוטו את התפיסה השניה. הוא מציג את תפילת
שחרית היומית כתחליף לעולת התמיד, ומביע משאלה שהתפילה תתקבל ברצון, כמו הקורבן.
וכך נכתב בבית הרביעי של הפיוט:
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן עִיר
קֳדָשַׁי
וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי
עֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי לְהַעֲלוֹת נֵר
תָּמִיד
עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד.
וכאשר מי שעלו לעולה היו היהודים עצמם,
נר התמיד שנועד לסמל את נוכחות השכינה, היה לנר זיכרון.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
