הבלוג של אורי הייטנר

פרק י"א עוסק כולו בכשרות, כלומר באבחנה בין בעלי חיים טהורים וקדושים. מה ההיגיון מאחורי החלוקה? התורה אינה מסבירה ואינה מנמקת. היא מסבירה למה בכלל קיימת ההפרדה, ומכאן – מה הסיבה לכשרות. "כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. כִּי אֲנִי יְהוָה הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי". כלומר השמירה על הכשרות נדרשת מעם ישראל בהיותו עם קדוש, כדי שבניו יהיו קדושים. מכאן שקדושתם עלולה להיטמא אם יאכלו מן הטמא. אולם אין כל הסבר למה בעלי חיים אלה קדושים ואחרים טמאים. למה מפריס פרסה כשר ומי שאינו מפריס פרסה אינו כשר, למשל.

היחס שלי לרעיון של הכשרות הוא אמביוולנטי. מצד אחד, זו דוגמה לאי רציונליות של הדת. אנשים שומרים על הכשרות, ובנושא הזה ההלכה אף הוסיפה סייגים על גבי סייגים על הכשרות המקראית, אך ורק כיוון שכך הם צוו, אף שאין הם יכולים להבין בעצמם את ההיגיון העומד מאחורי הכשרות. זו צייתנות לשמה, שאיני רואה בה כל טעם.

מצד שני, אני רואה טעם ביכולת להכפיף את היצר והצורך לערך. אדם נדרש להגביל את עצמו ולוותר על מימוש יצר האכילה שלו, בשל סיבה ערכית – אמונה, קבלת עול תורה ומצוות, רצון להשתייך לקהילה ולעם.

האם אפשר ליצור כשרות שהתוכן שלה הוא ערכי, מוסרי? ליצור תרבות המגבילה את יצר האכילה בשל סיבה ערכית, אך הסיבה היא מוסרית, תבונית, תורמת לחברה, לתיקון עולם?

אפשר והדבר גם נעשה, לאו דווקא על אוכל אלא על צרכנות בכלל. עד כמה אנו מכניסים שיקולים ערכיים לצריכה שלנו?

אדם דתי, המקבל על עצמו עול תורה ומצוות, לא יאכל במסעדה בלתי כשרה, גם אם היא תהיה הזולה ביותר והאוכל בה יהיה הטעים ביותר. למה? כי יש לו שיקולים ערכיים חשובים יותר.

מן הראוי שנכניס לשיקולי הצרכנות שלנו שיקולים ערכיים. הם לא פחות חשובים מטיב המוצר ומחירו.

האם במסעדה שבה אני אוכל העובדים מקבלים את הטיפ שלהם, או בעל המסעדה עושק אותם ולוקח את הטיפ לעצמו? האם בסופרמרקט שבו אני קונה, הקופאיות נדרשות לעמוד לאורך כל שעות היום (כביכול כדי לתת לי, הצרכן, שירות טוב יותר) או שניתנת להן הזכות לשבת? האם בעסק שבו אני קונה מוצר זה או אחר, בעל הבית משלם שכר הוגן לעובדיו, האם הוא מלין את שכרם או משלם את שכרם במועדו? האם בית הקפה שבו אני יושב, מקפיד על נגישות לנכים? האם בחנות בה אני קונה מקפידים על מִחזור, שומרים על כללי הגנת הסביבה?

השאלות הללו רלוונטיות בשיקולי הקניות שלי? האם לצד טיב המוצר או השירות ומחירו, אשאל את עצמי את השאלות הללו?

עמותת "במעגלי צדק" – ארגון של צעירים דתיים בירושלים הפועלים למען צדק חברתי, מחלקת תעודת תו תקן חברתי – מעין תעודת כשרות חברתית לעסקים בבירה. פעילותה נעשית כבר מספר שנים בהצלחה בלתי מבוטלת. יותר ויותר צרכנים הנכנסים לעסקים ומסעדות בירושלים מבקשים לוודא האם יש להם כשרות חברתית. כתוצאה מכך, יותר ויותר עסקים ומסעדות מבקשים את התעודה, ומוכנים לעמוד בביקורת התקופתית של "משגיחי הכשרות" כדי לוודא שהם עומדים בתנאי התקן. מן הראוי ששיקולים של צדק חברתי, הגינות, איכות הסביבה וכד', יהוו מרכיב בסיסי בשיקולי הצרכנות שלנו, על מנת שנהיה חברה טובה ובריאה יותר.

במאמרו "הלכה ואגדה" תבע ביאליק מן החברה היהודית בא"י ליצור הלכה ובה תביעות מן הפרט. היום, כאשר שיח הזכויות המפונק הוא השיח השליט בחברה המערבית, קצת קשה לתפוס את הרעיון של שיח חובות, שיח של מחויבות. אולם הגרסה העכשווית ל"התקדשתם והייתם קדושים", היא בעיניי בהיותנו חברה הדורשת מחבריה להיות טובים יותר. כפי שכתב ביאליק, אנו זקוקים להלכה רלוונטית. רעיון הכשרות החברתית עשוי להיות נדבך מרכזי בהלכה כזאת.

* 929