במה שבועות יוצא דופן מבין שלוש הרגלים? בעוד בפסח ובסוכות יש שני ימי
מועד ובאמצע ימי חול המועד, שבועות הוא חג בן יום אחד בלבד. מה הסיבה לכך?
כותב ר' שמעון בר יוחאי (רשב"י): "פסח וחג [חג=סוכות א.ה.]
שאין עונת מלאכה, עשה זה ז' וזה ח'. עצרת שהיא עונת מלאכה אינה אלא יום אחד בלבד,
מלמד שחסך הכתוב על ישראל".
הסיבה לכך ששבועות הוא חג קצר, חד יומי, טוען רשב"י, נובעת מכך
שהוא נמצא בשיאה של העונה החקלאית הבוערת. אלוהים חס על פרנסתם של חקלאי ישראל,
ולכן הוא קבע חג קצר.
המעניין במדרש אינו רק תוכנו, אלא גם זהותו של בעל המדרש. החרדים
רואים ברשב"י את אבי רעיון "תורתו – אומנותו", אבי התפיסה של
"חברת הלומדים". רשב"י, שישב 13 שנים במערה ולמד תורה עם בנו מצאת
החמה עד שקיעתה, בז ל"חיי שעה" ואפילו בזמן התפילה הוא ראה ביטול תורה,
מגלם את היהדות הגודרת עצמה בדל"ת אמות של תורה, ומה לה עניינים בטלים כמו
מדינה, כלכלה, ביטחון, עבודה ופרנסה. והנה, דווקא הוא, טוען שהחג החשוב כל כך, חג
מתן תורה, אחד משלוש הרגלים, שונה כל כך מן החגים האחרים כדי לא לקפח את פרנסתם של
ישראל וכדי לא לפגוע בעבודתם החקלאית.
נכון, רשב"י ראה בלימוד התורה ערך עליון, אולם הוא היה רחוק
מתפיסת עולם של "חברת לומדים". הוא סבר שעלית מצומצמת של בני עליה
צריכים להקדיש את חייהם אך ורק ללימוד תורה. אולם הוא ראה חשיבות גדולה בחיים
הסדירים של החברה הכללית, היטיב להבין בחקלאות ולפסוק פסיקות בסוגיות חקלאיות,
מתוך התחשבות בצרכי החקלאים, כמו בהסדרים שונים בשנת השמיטה.
איזה עיוות מוסרי, רוחני ודתי יש באורח החיים של חברה הנמנעת מפרנסה,
נמנעת מעבודה, נמנעת מהגנה על הקיום ומסתמכת על עבודתם ושירותם הצבאי של שבטים
אחרים בעם. איזה ניוול מוסרי, רוחני ודתי כרוך בחברה שזה אורח חייה.
הקמת הממשלה הקודמת הייתה שעת רצון; הממשלה ניסתה לקדם סדר יום
ממלכתי, אותו הובילו "הבית היהודי" ו"יש עתיד", וניסתה לתת
מענה, גם אם חלקי, לסוגיות כמו הגיוס, הגיור, שקיפות המערכת הרבנית ומערכת המשפט
הרבנית, לימודי ליבה לכל ועוד. למרבה הצער, היצר והאגו של כל הנוגעים בדבר – לפיד,
בנט ובעיקר נתניהו, החריבו את ההזדמנות ההיסטורית. הממשלה החדשה, שאינה ממשלה
לאומית כיוון שהיא נכנעה לחרדים שאינם לאומיים ולדרישותיהם הסקטוריאליות, הסותרות
את האינטרס הלאומי, שמה קץ לתקווה.
* "שישי בגולן"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
