אם במהלך הקדנציה שלו יחתום נתניהו על חוזה
שלום אזורי כולל עם מדינות ערב והפלשתינאים, וקבלת ההסכם תהיה תלויה באופוזיציה, כיצד
תנהגנה המחנ"צ ומרצ? על פי הניסיון ההיסטורי, הן תתמוכנה. אולם אם הן תשאלנה לפיו
של המסית והמדיח הסדרתי ספי רכלבסקי, הן תצבענה נגד, כדי להפיל את נתניהו.
במאמר מרושע ב"הארץ", רכלבסקי
יצא חוצץ נגד שלי יחימוביץ', שהודיעה שתתמוך, ותפעל לכך שמפלגתה תתמוך, ברפורמות חברתיות
וכלכליות שיוביל כחלון, לטובת המשק והחברה, לקידום הצדק והשוויון, מתוך אחריות ממלכתית
ופטריוטיות. תחת הכותרת "יחימוביץ' התבלבלה", המסית והמדיח תקף אותה בחריפות:
"הצעת יחימוביץ' לשת״פ למען משטר נתניהו לא תחזיק — כי היא מופרכת, מזיקה ואנטי־מוסרית.
יחימוביץ' אמורה להיות הראשונה לדעת שההצעה לתמוך ולחזק רוע בעזרת 'הדברים הטובים'
שהוא עושה היא פארסה. משטר אנטי־דמוקרטי, שמתחיל בריסוק משרד התקשורת, ושאין לו כלל
רוב — דווקא יחימוביץ' תציל אותו? יש גבול לכל תעלול... הצעתה הנואלת של יחימוביץ'...
מישהו השתגע? לגמרי?"
רכלבסקי משווה את הצעתה של יחימוביץ' לצעדו
של דיין שערק ממפלגת העבודה לממשלתו של בגין. בדיעבד, הוא מצדיק את המהלך, כיוון שלטענתו
בזכותו הושג השלום עם מצרים. אלא שאם אז המטרה המרכזית הייתה להשיג שלום, הפעם המטרה
המרכזית היא להפיל את נתניהו, אותו הוא מכנה בעזות מצח "דיקטטור".
"אין משימה חשובה מהצלת ישראל מדיקטטורה. פריצת דרך מדינית תחכה".
שלי לא נשארה חייבת. במאמר תגובה היא יצאה נגד המגנים אותה על דרישתה
מהאופוזיציה לנהוג באחריות פטריוטית, וכינתה אותם, בצדק רב, "צבועים, טיפשים
ומנותקים". היא התמקדה במיוחד במסית והמדיח הסדרתי רכלבסקי, ובין השאר סיפרה
סיפור.
"ביוני שנה שעברה, באתי ללשכתו של
פואד בכנסת.
רציתי להגיד לו ישירות, בפניו, שלא רק שהתנגדתי
להצביע עבורו כמועמד סיעת העבודה לנשיאות, אלא שארחיק לכת ואביע תמיכה פומבית במי שהיה
בעיניי המועמד הראוי מכולם, אף שבא משורות הליכוד: רובי ריבלין, כיום נשיאנו האהוב.
פואד היה בהלם. ביקש והפציר שלא אעשה זאת,
עבר לשלב האיומים באשר לגורלי ב'שטח' של המפלגה (בפריימריז שאחר כך נבחרתי למקום הראשון,
למרבה השמחה ולמרות האיומים), והזהיר מפני לינץ' תקשורתי נגדי על תמיכה באיש ליכוד.
הגבתי בסבלנות ובנימוס ולא התעמתתי אתו.
אכן צפיתי נזק פוליטי ותקשורתי מסוים, אבל הייתי כל כך משוכנעת בכך שרובי יהיה נשיא
נפלא, עד שהייתי מוכנה ומזומנה לשלם את המחיר.
כשקמתי ללכת, פואד צעק בזעם לעבר עוזרתו,
איילת: 'תשיגי לי את ספי רכלבסקי דחוף'.
ואכן עוד באותו יום, ומיד אחרי שהודעתי
על תמיכה בריבלין, העלה רכלבסקי בעמוד הפייסבוק שלו סטטוס עם דברי שטנה והסתה נגד ריבלין,
וגם נגדי על כך שאני מעזה לתמוך בו. אין די מקום לפרוש את כל מה שנכתב בסטטוס המופרע
והפרוע ההוא, רק קטע קטן:
'בואו נדבר על יחימוביץ'. שלי יחימוביץ'...
מי שהוא משת״פ אגואיסט, מי שמקדם סוציאליזם לאומני - גם בלי תרגום לגרמנית – (רמז עבה:
אני נאצית. ש.י.) אינו ראוי לאף קול... לידה אפילו נתניהו נראה כמופת של אינטגריטי...
כל רוע ההתנחלות וחברון והרב ליאור הוא על ידי משתפי הפעולה...'".
****
שלי יחימוביץ' הייתה צדיקה אחת בסדום, כאשר התנגדה למועמדות פואד בן
אליעזר לנשיאות. בדברי תמיכתה בריבלין, היא אמרה שאמנם פעורה ביניהם תהום
אידיאולוגית, אך היא תומכת בו בזכות יושרו וטוהר כפיו. מכלל הן, ניתן היה להבין את
הלאו. אמנם היא חולקת אותה אידיאולוגיה עם פואד, אך פעורה ביניהם תהום בשל העדר
יושר ואי ניקיון כפיו.
האם שלי ידעה מה שאחרים לא ידעו? לא. היא ידעה מה שכולם ידעו. סביר
להניח שלא הכל ידעו את הפרטים שלהם אנו נחשפים היום בכתב האישום החמור, המתגבש נגד
פואד, וכולל עבירות חמורות של שוחד ומרמה. אבל האם היה אדם אחד שראה בפואד מופת של
יושר, של הגינות, של אמת, של טוהר מידות, של ניקיון כפים, כפי שמצופה מנשיא
המדינה? ודאי שלא. אבל כל סיעת העבודה והרצוג בראשה, ידעו גם ידעו עד כמה פואד חזק
"בשטח", כלומר בשטחם של קבלני הקולות, מִפְקְדֵי הארגזים ושאר חוליי
הפריימריטיס. ומשיקול זר זה, כמעט ושוב היינו עדים לנשיא בחקירות פליליות, כאילו
לא די היה לנו במשה קצב.
המסית והמדיח הסדרתי רכלבסקי נוהג לכנות את ישראל "מדינה
מושחתת", ולהציג את השחיתות כתוצאה ישירה של שלטון הליכוד, שהוא מושחת מן
היסוד; מושחת ומשחית. נכון שבקרוב עומד להיכנס לכלא ראש הממשלה שניסה להגשים את
השקפותיו המדיניות של רכלבסקי (אלמלא אבו מאזן הבריז לו דחה אפילו את הצעותיו), אך
לדידו של רכלבסקי, אולמרט נגוע, בשל עברו כליכודניק שהשחית אותו.
והיום, כאשר מתברר שמועמד מפלגת העבודה לנשיאות המדינה מושחת עד שורשי
שערותיו, מתברר גם שהמסית והמדיח הסדרתי הוא ממקורביו, המתאם עמו את פשקווילי
ההסתה והנאצה שלו.
****
בסרט "הרצוג" הגיח
שוב ושוב פרצופו של המסית והמדיח הסדרתי רכבלסקי. מסתבר שהוא, דווקא הוא, שייך
למעטפת הקרובה ביותר להרצוג. הוא, דווקא הוא, מהלוחשים על אוזנו. כשראיתי זאת הזדעזעתי.
רכלבסקי, המרשה לעצמו להגדיר את ראש הממשלה
שזה עתה נבחר בבחירות דמוקרטיות וחופשיות בידי רוב העם – "דיקטטור", הוא
האדם האחרון שיכול לדבר על דמוקרטיה. מדובר באדם שנפשו סולדת מדמוקרטיה. אדם שהמניע
המרכזי בחייו הוא השנאה. היא המוליכה אותו. כל חייו, מפעל חייו, מאז ספר ההסתה והשקר
"חמורו של משיח" דרך מאות פשקווילי הסתה ב"הארץ", קודש להסתה והפצת
שנאה נגד כל מי שמעז לחשוב אחרת ממנו. רכלבסקי הוא אנטי דמוקרט ביסודו. הוא האיש שהסית
לפוטש של צה"ל נגד הממשלה הנבחרת. הוא האיש שקרא לפיקוד של צה"ל לסכל החלטה
של הדרג המדיני לתקוף את הכור הגרעיני באיראן, אם תינתן פקודה כזאת. הוא האיש שהסית
את טייסי חיל האוויר לדומם את מנועי המטוסים, אם יקבלו פקודה לצאת לתקיפת הכור האיראני.
משמעות הדברים היא הפיכה צבאית.
והאיש הנקלה הזה, הדיקטטור בנשמה הזה, האנטי
דמוקרט הקיצוני הזה, איש השנאה והמדון, המסית והמדיח הסדרתי, מדבר על דיקטטורה... הרי
אם אדם כמותו יעלה חלילה לשלטון, עשרות אלפים יכלאו במחנות ריכוז ומאות ייתלו בכיכרות
הערים.
****
כאנטי דמוקרט קיצוני, הוא תמך בהתלהבות בעריקי 8200. כאשר שלי
יחימוביץ' גינתה את עריקתם, הוא פרסם
נגדה ב"הארץ" פשקוויל הסתה ממוקד, שבו הגדיר אותה כפשיסטית השייכת לכהניזם
ולרבני להב"ה.
והאיש הזה הוא הלוחש על אוזנו של יצחק הרצוג.
מה הפלא שהרצוג הוביל את מפלגתו לתמיכה בבנימין פואד בן אליעזר
לנשיאות המדינה?
* "שווים"