הבלוג של אורי הייטנר

בפרק כ"ה עם ישראל נענש במגיפה, כיוון שרבים מבניו זנו אחרי בנות מואב שפיתו אותם ואחרי אלוהיהם. פנחס בן אלעזר, נכדו של אהרון הכהן, ראה את אחד ממנהיגי העדה, זמרי בן סלוא, עם מואבית צמרת. הוא לקח רומח ורצח את שניהם. המגיפה נעצרה, ואלוהים שיבח את פנחס והבטיח לו ולזרעו כהונת עולם. הוא שיבח אותו על מעשהו, "בקנאו את קנאתי בתוכם".

פנחס היה לאב טיפוס של הקנאות היהודית. עד היום הוא מהווה המודל לחיקוי לקנאים בתוכנו, כמי שקם ועשה מעשה קיצוני ובכך הציל את ישראל. הוא היה המודל למטורפים שבקנאים בתוכנו, כמו יגאל עמיר וברוך גולדשטיין, ושל מי שמסיתים למעשים קיצונים ומטורפים.

במגילת העצמאות אנו מתהדרים בצדק, בכך שהנחלנו לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי, אותו כתב עמנו בארץ ישראל. עיקרו של התנ"ך הוא עשרת הדברות והחשוב בעשרת הדיברות הוא "לא תרצח".

אולם יש להודות שיש ביהדות גם דברים אפלים, הנותנים הכשר לתועבות נוראות, בשם היהדות. חובתנו להיאבק על דרכה המוסרית של היהדות ושל מדינת ישראל, ולהוקיע את תופעות הקנאות, שעלולות להמיט עלינו אסון.

****

"וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר".

הבזוי ביותר בפולחני האלילים, היה פולחן בעל פעור. מדוע נקרא בעל פעור? כותב רש"י: "על שום שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו".

פולחן בזוי מסוג זה קיים גם היום. הנה רק לפני חודשים אחדים נחשפנו לכך בסרטון שהעלתה ה"אמנית" האנאלית נטלי כהן-ורצברג, שצילמה את עצמה מחרבנת על דגל ישראל.

הבזויה ב"אָמנִיוֹת", היא הפעורה הנ"ל.

****

יש מי שבכוח מנסים לשכנע אותנו שהברירה שלנו היא בין הקנאים ותמונת הראי שלהם – הפעורים.

ומן הראוי שנדחה בשאט נפש את הברירה הנוראית הזאת, נסרב לקחת חלק ב"מלחמת התרבות" שבין אלה ואלה ולא ניתן להם להשתלט על השיח הציבורי בישראל.

 * 929