כי אבד
אשר עבר / הגבעתרון
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים", 12.7.15
הפינה מוקדשת היום לאיש יקר, שהלך בשבוע שעבר לעולמו בגיל 91, חבר
קבוצת גבע נחמן רז.
נחמן רז היה מעמודי התווך של קיבוצו ושל
התנועה הקיבוצית. כל חייו עסק נחמן בחינוך – הדרכת נוער, הדרכת עולים, קצין חינוך ראשי
של הנח"ל, שנים רבות בהוראה וניהול בית ספר, מזכיר תנועת הנוער העובד והלומד.
מן החינוך יצא לתפקידיו הציבוריים ואל החינוך חזר מהם, וגם בתפקידיו הציבוריים, כמזכיר
קיבוצו, מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים וחבר כנסת, היה בראש ובראשונה איש חינוך. בכנסת
הוא כיהן כיו"ר ועדת החינוך.
נחמן היה חבר קיבוץ בכל רמ"ח ושס"ה,
וכל חייו האמין בערכי הציונות, ההתיישבות והקיבוץ, נאמן לרוח האקטיביזם הציוני שאפיין
את התנועה הקיבוצית. אמנם קיבוץ גבע השתייך במקור לחבר הקבוצות שנבדלה מן התנועות
האחרות בקו יוני, גורדוניסטי, על סף הפציפיזם, אולם נחמן רז עצמו השתייך דווקא
לזרם הניצי, האקטיביסטי, בתנועה הקיבוצית ובמפלגת העבודה. הוא היה מעורב מאוד
בהתיישבות בגולן, בליווי הקיבוצים של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים בגולן כמזכיר
התנועה, ובעיקר בליווי כפר חרוב שגבע היה הקיבוץ המאמץ שלו ונחמן היה מן המעורבים
והפעילים ביותר באימוץ הזה. בעת המאבק על הגולן (כשכבר לא היה ח"כ) נחמן תמך בנו
ובמאבקנו. אני הכרתי אותו אישית לאורך שנים רבות, דרך הפעילות בתנועה הקיבוצית
ובזכות תמיכתו במאבק על הגולן. הכרתי, הוקרתי והערכתי אותו מאוד.
נחמן היה איש עקרונות וערכים, שהיה בו
שילוב מרשים של נחישות ודבקות בעקרונות עם נועם הליכות ורוח טובה. נחמן היה איש
קיבוץ ואיש משפחה, אב לשבעה ילדים. והוא גם היה תרבותניק בקיבוצו, איש של שירה
ומוסיקה, אהב וידע לשיר ולנגן, וכתב שירים ופזמונים לאירועי התרבות של גבע.
אי אפשר לדבר על גבע ועל שירים, בלי להזכיר את הגבעטרון, אימפריית
הזמר העברי, שהוקמה ב-1948 בקבוצת גבע. נחמן היה מעורב לאורך השנים בפעילות הלהקה,
אם כי ככל הידוע לי, אף פעם לא היה מזמריה. אולם בהקלטת שיריה הישנים לאתר
"זמרשת", הוא מהשתתף כנגן מנדולינה. המאמר האחרון שלו שקראתי, היה רשימה
בעלון קיבוצו, בטורו האישי "זווית ראיה", בעקבות מופע של הגבעטרון בערב
משותף של חברי גבע עם תושבים מעוטף עזה שהתארחו בעמק, במלחמת "צוק
איתן", בקיץ שעבר.
נחמן רז היה מחובר מאוד לשירים רוסיים. ב-1985 הוא יזם את התקליט והמופע
של הגבעטרון "אל הדרך", על טהרת השירים הרוסיים. בין השירים נכלל שיר
שכתב נחמן 31 שנים קודם לכן, למנגינה רוסית מוכרת – "כי אבד אשר עבר".
ברשימה שכתב נחמן בעלון קיבוצו על השיר הזה, הוא כתב: "לחן רוסי עממי".
אולם לאותו "עממי" יש שם – אנטולי נוביקוב. לשירו, יש גרסה עברית נוספת,
"אז את אהובי ליוויתי", שכתב נתן יונתן שלוש שנים לפני הגרסה של נחמן,
ב-1951. נתן יונתן תרגם את השיר המקורי לעברית. נחמן רז כתב שיר מקורי על המנגינה
הרוסית. כשהוא כתב את השיר, הוא לא הכיר את הגרסה של יונתן.
נחמן רז כתב את השיר לחג העליה ה-33 של הקיבוץ, ב-1954, כפי שנהג
לכתוב לכל חג, חתונה ואירוע במשק. על מנגינה מוכרת הוא חיבר שיר שהרעיון שלו הוא לאגד את חוויות ימי הבראשית עם מחשבות וחזוֹנות העתיד,
שיר שיבטא חלום, צער הניתוק מהבית בגולה, העלייה לארץ, והקמת הקבוצה.
כעבור שנים אחדות, כאשר נחצ'ה היימן מונה למנהל המוסיקלי של הגבעטרון,
הוא ביקש להכיר קצת את השירים הפנימיים של הקיבוץ. הוא התאהב בשיר והחליט לצרף
אותו לרפרטואר של הגבעטרון, והוא אחד השירים המזוהים ביותר עם הגבעטרון מראשית
שנות השישים ועד היום.
אהבת המולדת, הלהט הציוני, החלוצי, הקיבוצי של השיר, מאפיינים מאוד את
רוחו ודרך חייו של נחמן רז. "ארץ
ארץ קדומים אליך שבנו, כאן רק בך תשוב נפשנו ותפרח, אדמה, יגיע גוף, עמל כפיים, תום
לבב, רק באלה יחודשו חיים ושמש אור תזרח".
בשנה שעברה, במלאת לו 90, צילמו ילדיו, נכדיו וניניו קליפ משעשע שבו
הם שרים, כתזמורת בצורת, על ההקלטה המקורית של הגבעטרון את השיר, והעלו אותו
ביוטיוב.
כי אבד אשר עבר,
לא ישוב לנצח,
לו נשירה
ביגיעה
ובאהבה
אופל ליל נאירה.
ביגיעה
ובאהבה
כל מכשול נסירה.
בית הורים חמים עזבנו אי פעם,
זיכרונות ילדות חלום נעורים,
לעולם לא אשכח איך עזבתי את ביתי,
ולדרך אז יצאתי, לבדי לבדי.
כי אבד אשר עבר...
נכר שחור גלות אחרי גבי השלכתי,
עול גויים אכזר פרקתי עד תום,
את הכל הכל זנחתי, כי לחש לי הלב,
אין כל טעם לחיים,
הן האסון כבר מתקרב.
כי אבד אשר עבר...
ארץ ארץ קדומים אליך שבנו,
כאן רק בך תשוב נפשנו תפרח,
אדמה יגיע גוף, עמל כפיים תום לבב,
רק באלה יחודשו חיים ושמש אור תזרח.
כי אבד אשר עבר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
