אנו פותחים את החומש החמישי והאחרון בחמשת
חומשי תורה – ספר דברים. הוא נקרא כך, כיוון שהוא נפתח במילים "אלה הדברים".
שם נוסף של הספר הוא "משנה תורה", כיוון שהוא מעין סיכום של עיקרי הכתוב
בתורה עד אליו.
רובו הגדול של הספר הוא נאום שנשא משה בפני
בני ישראל בערבות מואב, ערב הכניסה לא"י – נאום שחלקו שירה, חלקו נבואה, חלקו
פרוזה, חלקו חקיקה, חלקו היסטוריה, חלקו מוסר. עיקרו – חזרה על המצוות שנצטוו בני ישראל
בהר סיני ובמהלך הנדודים במדבר.
אני מנסה לדמיין את המעמד – משה בן
120, אך לא נס לחו ולא כהתה עינו. הוא עומד בפני עם שלם – מאות אלפי
אנשים, נשים וילדים (אך לא זקנים, כיוון שמלבד יהושע בן נון וכלב בן יפונה, כל דור
המדבר הומת). הוא לא מדבר אליהם באמצעות הרדיו והטלוויזיה וגם ללא מערכת הגברה משוכללת,
אף לא מערכת פרימיטיבית. וכך, בקולו, הוא נואם במשך ימים בפני עם שלם. והעם כולו דרוך
וקשוב, מבין את גודל המעמד וגודל השעה. ואף ילד אינו שואל מי זה "החופר"
הזה? ... ואולי דווקא כן?
משה סוקר כמה אירועים מכוננים בתולדות העם
– בראש ובראשונה פרשת המרגלים והעונש הכבד שקיבל העם בעקבותיה, 40 שנות נדודים במדבר. כנראה שהדגש ששם משה על הפרשה, אינו רק טראומת העונש, אלא בעיקר
אזהרה. רגע לפני שעם ישראל יוצא להילחם, לכבוש את הארץ ולהתנחל בה, משה מזהיר אותו
מפני חזרה על הסיטואציה שהייתה לפני 40 שנה, כאשר בני ישראל עמדו באותו מצב – ערב הכניסה
לארץ ישראל. התזכורת הזאת, נועדה להזהיר אותם מפני הגורמים לחטא המרגלים: מאיסה
בארץ חמדה ומורך לב ערב הקרב. נדמה לי, שהתופעות הללו קיימת בתוכנו עד היום.
בסקירתו מזכיר משה את מינוי השופטים ואת
הדרך בה הנחה אותם: "וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.
לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ
מִפְּנֵי-אִישׁ". מסר חד משמעי ומהפכני, של שוויון ערך האדם – כקטון כגדול תשמעון.
עם ישראל התחנך בארבעים שנות נדודיו, למערכת הערכים היהודית, שהונחלה לנו במדבר. מערכת
ערכים של צדק ומשפט, של אחריות לחלש בחברה, לגר, ליתום ולאלמנה, של צדק חברתי וחקיקה
חברתית, שבאה לידי ביטוי בחוקי השבת, השמיטה והיובל, הלקט השכחה והפאה. ערכים, שמן
הראוי שינחו אותנו גם היום.
יש לציין, שהתורה המצווה אותנו לצדק חברתי
ולסולידריות חברתית, אינה מסתפקת בדרישה מן המדינה לצדק, אלא דורשת זאת מהקהילה ומכל
אדם ואדם.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
