הבלוג של אורי הייטנר

לפני שנים אחדות, ארגן מי שהיה אז ראש אגף המשימות הלאומיות בתק"צ יואל מרש"ק, מפגשי הידברות בין נוער הקיבוצים לנוער הגבעות, במסגרת הרפסודיה.

יצאתי אז חוצץ נגד המפגשים הללו. התנגדתי להם בחריפות, דווקא מתוך תמיכתי הנלהבת במפגשים בין נוער חילוני ודתי (ולא רק נוער), בין בני הקיבוצים ובני ההתיישבות ביש"ע. אני רואה במפגשים הללו חשיבות מרובה, לחיזוק ההבנה והמשותף בין חלקי העם, וגם לבירור השונה והשנוי במחלוקת. אולם ההידברות צריכה להיות עם הנוער הנורמטיבי, המיינסטרים של הנוער הדתי, המיינסטרים של נוער יש"ע, למשל עם תנועת "בני עקיבא" ובשום אופן לא עם פטריות הרעל של נוער הגבעות. שום דבר טוב לא יכול לצאת מהמפגש הזה.

עמדתי זו נותרה כשהייתה, וכך הייתי מגיב גם היום, אילו הוזמנו ארגונים כמו "להב"ה" או "לה-פמיליה" להיפגש עם הנוער שלנו. למה, בעצם? הרי מדובר בארגונים חוקיים. ומה, איני סומך על הנוער שלנו, שידע להתמודד עם הדברים שישמע?

הארגונים הללו חוקיים, אבל יש להבחין בין לגאלי ולגיטימי. לגאלי הוא כל מה שהמדינה לא הוציאה מחוץ לחוק. הדמוקרטיה יכולה להכיל גם שוליים קיצונים, אך לא כל מה שחוקי הוא גם לגיטימי. השיח המשפטי בוחן את הלגאליות של הארגון. אולם שיח ערכי, מוסרי ובעיקר חינוכי, אמור לבחון את הלגיטימיות שלו. ארגונים כאלה, למיטב הכרתי, אינם לגיטימיים, ולכן עליהם להיות מחוץ לתחום, מבחינתנו – מוקצים מחמת מיאוס. יש להרחיקם מאתנו, לא כיוון שאיננו סומכים על הנוער שלנו, אלא כיוון שעלינו לומר אמירה חינוכית, לקבוע קווים אדומים של לגיטימיות ולהבהיר מה בעינינו אינו לגיטימי. בעידן האינטרנט אי אפשר למנוע מהנוער שלנו להיחשף גם לקיצונים ולשליליים ביותר, ובכך שלא נאפשר למישהו להיפגש אתם, לא נמנע את חשיפתם אליו. החשיבות היא מוסרית וחינוכית - בעצם האמירה, בעצם המסר של דה-לגיטימציה לאותם יסודות שליליים וגזעניים, החותרים תחת אושיות החברה הישראלית ומבזים את היהדות.  

הוא הדין ב"שוברים שתיקה". התנועה הקיבוצית רועשת וגועשת כיוון שיאיר לפיד גינה את הזמנת נציגי "שוברים שתיקה" לרפסודיה. ומיד אנו נזעקים להזכיר שבני הקיבוצים הם הקרביים ביותר ושעשירית מהרוגי "צוק איתן" הם בני וחברי קיבוצים, וכל אותן אמירות נכונות, אך מה הקשר? ומה הקשר לכך שיאיר לפיד היה ג'ובניק? האם יאיר לפיד, שהציב בפנינו מראה, הוא הבעיה? ומיד הקריאה לחיים ילין להתנער מדבריו של מנהיג סיעתו, שהעז לבקר את התנועה הקיבוצית.

יאיר לפיד אינו העניין. העניין הוא הזמנת "שוברים שתיקה" להיפגש עם הנוער שלנו העומד לקראת גיוס. אני בוטח בנוער שלנו, שלא ייתן לשוברים לשבור את רוחו. אולם איני חושב שאנו, המחנכים את בנינו להיות טובי הלוחמים והמפקדים בצה"ל, צריכים לתת לגיטימציה לארגון החתרני, השלילי והמזיק הזה.

מדובר בארגון, שעיקר עיסוקו הוא הסתה בעולם נגד ישראל וצה"ל והצגת מימוש זכות ההגנה העצמית של ישראל כפשע מלחמה של צבא כיבוש בלתי מוסרי.

פעילי הארגון הממומנים בידי גורמים זרים ועוינים, עוברים מעיר לעיר וממדינה למדינה להוציא דיבת המדינה רעה, להעליל עלילת דם על צה"ל; והכל כחלק מקמפיין הדה-לגיטימציה האנטישמי נגד מדינת ישראל. ומה משכנע יותר מאשר ישראלים השותפים לקמפיין הזה?

האם זה הארגון שיש להביאו להיפגש עם נוער הקיבוצים ערב גיוסו לצה"ל? התחרפנו?!

הרפסודיה היא אירוע חינוכי, ואין בה מקום לגורמים אנטי חינוכיים. אין לאפשר לשוברים דריסת רגל בתוכנו, ועליהם להיות מוקצים מחמת מיאוס.

והיה מחננו טהור.

* ידיעות הקיבוץ"