וימלט
קין / שלישיית גשר הירקון
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים", 23.8.15
השבוע לפני שנה, הלך לעולמו בגיל 92 חתן פרס ישראל למוסיקה, המלחין
יחזקאל בראון. בראון נולד ב-1922 בעיר ברסלאו בשלזיה, היום העיר הפולנית ורצלב,
ובגיל שנתיים עלה ארצה. כחניך "השומר הצעיר" התיישב בקיבוץ משמר העמק.
לאחר מכן התנדב לבריגדה ולחם באיטליה. במלחמת השחרור נלחם בקרבות משמר העמק.
ב-1951 עזב את הקיבוץ והחל בלימודי המוסיקה באקדמיה למוסיקה בתל-אביב.
במשך שנים רבות הוא לימד באקדמיה ואף עמד בראשה. כן לימד, כפרופסור אורח, במיטב האוניברסיטאות
בארה"ב ובריטניה והרצה בסמינרים אקדמיים במדינות אלו וכן בצרפת ואיטליה. תחום
המחקר וההוראה המרכזי שלו היה מוסיקה דתית יהודית.
בראון היה מחשובי המלחינים בישראל. הלחין מוסיקה אמנותית מגוונת מאוד,
להרכבים מוסיקליים שונים – תזמורות, מקהלות, בסך הכל כ-150 יצירות. כפי שבמחקרו
עסק רבות במוסיקה היהודית, לכך הקדיש גם חלק ניכר מיצירתו. בין השאר הלחין את
תפילת ערבית לשבת, את שיר השירים, יצירה משירי פסח המבוססת על ניגונים מסורתיים,
"כינורו של דוד" – אורטוריה לסופרן ומקהלת ילדים המבוססת על מזמורי
תהילים ומדרשי חז"ל ועוד. הוא הלחין גם שירה עברית מודרנית, כמו "אהבתה
של תרזה די-מון" - עשר סונטות של לאה גולדברג לקול ולפסנתר, "ליל נא
אמון" – אורטוריה לסופרן, למקהלה ולתזמורת למילים של נתן אלתרמן ועוד.
אנחנו נאזין הערב ללחן ועיבוד מקסימים לא-קפלה, כלומר שירה ללא ליווי
כלי, שכתב לשלישיית גשר הירקון, למילותיו של המשורר, הפזמונאי והסופר יעקב שבתאי –
"וימלט קין" (דקה 17:51 בסרטון). דומני שיותר מכל שיר אחר שלהם, היצירה הזאת מביאה לידי
ביטוי את ההרמוניה הקולית יוצאת הדופן של שלושת חברי ההרכב המקורי – אריק איינשטיין,
יהורם גאון ובני אמדורסקי.
השיר הזה הוא מופת ללחן ועיבוד מדויקים, המעבירים בצורה מושלמת את
המילים ואת המסר של השיר. לאחר שרצח את הבל, קולל קין "נע ונד תהיה
בארץ". האות על מצחו, אות הקין, נועד דווקא להגן עליו, כדי שלא יפגעו בו
ויוכל להמשיך את שושלת אדם. אולם נגזר עליו להיות כל חייו במנוסה. אגב, על פי
הפרקים הבאים מתברר שלא כך היה, די מהר הוא התיישב והקים עיר. אולם השיר מתאר את
מנוסתו של קין, נע ונד בארץ, אין מנוח לכף רגלו.
הוא נמלט ממקום למקום, ובשום מקום אינו יכול לעצור ועליו להמשיך
להימלט למקום הבא וכן הלאה וכן הלאה, ללא סוף, ללא תכלית. ובכל מקום שאליו הוא
מגיע, הוא נתקל במילה אחת, קצרה, חד משמעית ובתקיפות שאינה משאירה מקום לספקות:
"לך!" ומתוך ה"לך", נשמעת זעקתו של הנמלט לאלוהים. הוא שואל
אותו: "לאן?" והוא מזכיר לו: "אני אדם". ואין מענה. במקום
מענה, נמשך המרוץ, נמשך המרדף. והניגוד בין הקצב הדרמטי של המנוסה והגירוש הנוקשה
במילה "לך" לבין הרכות של התחינה בזעקתו של קין, מפי יהורם גאון, הוא שיאו
של השיר.
הלחן, הקצב והעיבוד דרמטיים ביותר, מכניסים את המאזין לתחושה של
מנוסה, של נרדפות, ואף יוצרים סוג של אמפטיה לקין. אמנם ידיו מגואלות בדם, אך שם
אביו אדם, והאדם חסר אונים והוא במנוסה תמידית. בניגוד לתיאור המקראי, בשיר אין
סוף למנוסה. השיר מסתיים שוב במילים בהם הוא נפתח. "וימלט קין".
השירה בא-קפלה, מחייבת את הזמרים לאינטנסיביות בשירה, המחפה על העדר
הליווי הכלי, מה שמעצים את הדרמטיות של אווירת המנוסה.
ביוטיוב ניתן למצוא ביצועים של הרכבים קוליים שונים לשיר הזה, אבל אף
אחד מאלה ששמעתי, אינו משחזר את האיכות המיוחדת של ההרכב המקורי, שלישיית גשר
הירקון.
וימלט קין וימלט קין, קין
וימלט קין אל השדות, אל השדות
ועל מצחו האות ועל ידיו הדם
ושם אביו אדם
ויאמרו לו "לך"!
הו אלוהים, אלוהים לאן?
ואני אדם!
וימלט קין אל החיות, וימלט קין אל החולות,
וימלט קין אל השדות, אל השדות
ועל מצחו האות, ועל ידיו הדם,
ושם אביו אדם
ויאמרו לו: "לך"!
הו אלוהים, אלוהים לאן?
ואני אדם!
וימלט קין אל ההרים, וימלט קין אל הימים,
וימלט קין אל החיות, וימלט קין אל החולות,
וימלט קין אל השדות, אל השדות
ועל מצחו האות ועל ידיו הדם
ושם אביו אדם
ויאמרו לו: "לך"!
הו אלוהים, אלוהים לאן?
ואני: אדם!
וימלט קין למערות, וימלט קין ליערות,
וימלט קין אל הבקעות,
וימלט קין אל ההרים, וימלט קין אל הימים,
וימלט קין אל החיות, וימלט קין אל החולות,
וימלט קין אל השדות, אל השדות
ועל מצחו האות ועל ידיו הדם
ושם אביו אדם
ויאמרו לו: לך!
הו אלוהים, אלוהים, אלוהים לאן?
ואני אדם!
וימלט קין וימלט קין, קין.