בעברית של ימינו, צירוף הלשון "אֵיפָה
וְאֵיפָה" מבטא אפליה. הצירוף לקוח מהפרק שלנו, דברים כה.
לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן
גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה
שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה, כֹּל עֹשֵׂה
עָוֶל.
המשמעות המקורית של הביטוי אינה אפליה.
הביטוי עוסק בסחר בלתי הוגן. אֵיפָה היא מידת נפח. כשהלקוח ביקש מהסוחר אֵיפָה מהסחורה,
למשל איפת קמח או סולת, מדד הסוחר את הכמות באמצעות כלי בגודל של אֵיפָה. האיסור הוא
על רמאות, על זיוף, על אחזקת אֵיפָה קטנה יותר, המאפשרת לקבל את מלוא התשלום תמורת
מידה קטנה יותר של הסחורה. כנ"ל האבן – אבן של משקל. הפסוק מגדיר מסחר הוגן כצדק,
ומסחר בלתי הוגן -כתועבה ועוול.
ונשאלת השאלה, מדוע נאמר בהקשר הזה, לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, כפי שנאמר בעשרת הדברות על "כבד את
אביך ואת אמך"? הרי ברור שאין כל קשר בין תוחלת חיים למסחר הוגן. חסרים אנשים
ישרים שמתו בטרם עת ורמאים שבורכו באריכות ימים?
ההסבר שלי, הוא שהפניה בגוף שני, ימיך, נועדה להציג למאזין את אחריותו
האישית, אך אין המדובר באריכות ימים אישית, אלא קולקטיבית, חברתית ולאומית.
המסר הוא, שאין תוחלת לאורך זמן לחברה שאינה מבוססת על אדנים של צדק
והגינות בסיסית. יתכן שהחנווני הרמאי יאריך ימים, אולם חברה שהנורמה בתוכה תהיה של
עוול ורמאות, לא תתקיים לאורך זמן.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
