הבלוג של אורי הייטנר

"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן", נאמר בילקוט שמעוני. משפט זה מבטא את גודל הנס הגלוי, ההתגלות, שבקריעת ים סוף. כל מי שהיה שם, גם השפחה, זכה להתגלוּת שאף חזיונותיו של יחזקאל וחזיונות נביאי ישראל, מתגמדים לעומתו.

נס קריעת ים סוף נחרט עמוק בתודעת בני ישראל. חלק מבני ישראל העומדים להיכנס לארץ כנען זוכרים את האירוע אותו חוו כילדים קטנים. אחרים שמעו עליו מהוריהם.

בני ישראל עומדים להיכנס לארץ, להילחם עליה, לכבוש אותה, ליישב אותה, לנהל חיים נורמליים של עבודה ופרנסה. הם זקוקים לאות שיעודד את רוחם וייתן להם את האמונה בכוחם, את האמונה שאלוהים אתם. הם זקוקים לאות שיהושע, מנהיגם החדש, שנועד למלא את מקומו של גדול המנהיגים והנביאים, ניחן בסגולות נבואיות, שהאלוהים בעזרו. ואולי גם יהושע זקוק לאות הזה.

הפתרון הוא נס חדש, מעמד המזכיר את קריעת ים סוף. בני ישראל צריכים לחצות את נהר הירדן, כשעוד שצף וקצף. לא היה להם גשר גלילים, גם לא גשר דוברות. איך הם יבצעו את המשימה? איך הם יחדרו לארץ ישראל?

אלוהים מזמן את יהושע ומשתף אותו בתכניתו: "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ".

אלוהים החליט לשחזר את קריעת ים סוף ומעבר בני ישראל בתוכו בחרבה, על מנת לחזק את רוחו של העם, את אמונו ביהושע ואת אמונתו בכך שהוא, האלוהים, לא נטש אותם.

וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד-הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד-אֶחָד, הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ, וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ. וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית-יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל-יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר-תַּמּוּ כָּל-הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן.

* 929