משחר נעוריו יצק יהושע מים על ידיו של משה, היה תלמידו המובהק ועוזרו המסור
והנאמן. גם לאחר שירש את משה כמנהיג האומה, המשיך יהושע לראות את עצמו כעבד משה.
הוא ראה את עצמו כממלא הוראות משה, כמגשים תורת משה – ספר דברים, כממשיך דרכו.
וכאשר קרו לו אירועים המזכירים אירועים שקרו למשה, החל באמירה אליו "של נעליך
מעל רגליך", דרך עצירת מי הירדן כקריעת ים סוף ועד ניצחון ישראל במערכה על
העי כאשר ידו האוחזת בכידון נטויה כלפי מעלה, כמו ידיו של משה במלחמה עם עמלק, בה
הוביל יהושע הצעיר לניצחון – הוא ראה בכך בעיקר אישור אלוהי לכך שהוא מיטיב ללכת
בדרכי משה.
גם בפרק י' נאמר על יהושע פסוק המזכיר פסוק שנאמר על משה. על משה
נאמר, לאחר מותו: "וְלֹא-קָם נָבִיא
עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל-פָּנִים".
ואילו על יהושע נאמר "לֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו",
כלומר ליהושע הייתה סוג של התגלות שלא הייתה כמותה אפילו למשה. "לִשְׁמֹעַ יְהוָה
בְּקוֹל אִישׁ". יהושע פוקד על אלוהים, ואלוהים מבצע.
הפקודה: אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה, בְּיוֹם
תֵּת יְהוָה אֶת-הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל:
שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!" והביצוע – "וַיִּדֹּם
הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו, הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה עַל-סֵפֶר
הַיָּשָׁר. וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים".
וכפי שנראה בהמשך הספר, גם אחרי רגע השיא הזה, יהושע ממשיך לראות עצמו
עבד משה, שליחו וממשיך דרכו.
פרק זה הוא פרק ניצחונות יהושע – הוא מנצח מלכים ובריתות של מלכים
וכובש את כל דרומה של הארץ. בחלקו הראשון של הפרק, הוא נלחם בקואליציית מלכים
שיצאה ללחום בגבעון, בתגובה על הברית שכרתה עם יהושע. ואף שהגבעונים סחטו את הברית
במרמה ובכחש, מילה של יהושע היא מילה, ברית היא ברית, והוא יוצא להגנת בני בריתו
המותקפים.
* 929