שיר
הפטנטים / אורי זוהר
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים", 13.11.15
פינתנו מוקדשת היום למי שהיה אחת הדמויות המובילות בבידור ובקולנוע
הישראלי בשנות ה-50, ה-60 וה-70, עד חזרתו בתשובה ב-1977, אורי זוהר, שמחר ימלאו
לו שמונים שנה.
זוהר נולד ב-1935. הוא שירת בלהקת הנח"ל ולאחר שחרורו, השתתף יחד
עם חבריו, יוצאי הלהקה, בלהקת "בצל ירוק". לאחר התפרקותה בלט כקומיקאי
וכזמר ובהמשך כשחקן קולנוע, כבמאי וכמנחה תכניות בידור ושעשועוני טלוויזיה. הוא
שיחק במערכונים רבים, לצד שייקה אופיר, תיקי דיין ואחרים.
אורי זוהר היה המנהיג הבלתי מעורער של חבורת "לול", החבורה
המרכזית בבוהמה התל-אביבית, שכללה אמנים כאריק איינשטיין, שלום חנוך, צבי שיסל,
שמוליק קראוס, ג'וזי כץ, ויהונתן גפן. מן החבורה הזאת יצאו תקליטי הקלאסיקה של
ראשית הרוק הישראלי, "פוזי", "שבלול", "פלסטלינה"
ו"בדשא אצל אביגדור", סדרת הטלוויזיה ששילבה מערכונים ושירים שהיו
לקלאסיקה – "לול", ובה הקליפים של "מה אתי?", "למה לי
לקחת ללב?" והמערכונים "חידון התנ"ך", "לה-מרמור"
ועוד. לאורך השנים נשמעה ביקורת חריפה על אורח החיים של החבורה, על שימוש בסמים,
על דקדנס מוסרי ומיני, כפי שתועדו בסרטיו של אורי זוהר באותה תקופה. אורי זוהר
עצמו מונצח בשיר המתאר את הווי החבורה, "היה לנו טוב, נהיה לנו רע" בו
מופיעה השורה "אורי היפה מדליק לו מדורה" – רמז לסמל המסחרי שלו, השאלה
"אני יפה?" שנהג לשאול את הקהל בהופעותיו. ובאותו תקליט,
"פוזי", השיר "אחינועם לא יודעת", שנכתב על בתו הקטנה
אחינועם.
מעל הכל, היה זוהר במאי קולנוע, שאף זכה בפרס ישראל בשנת 1976, בגיל
41 בלבד, אך הוא סירב לקבל את הפרס. הבולטים בסרטיו היו "חור בלבנה",
"מוישה וינטלטור", "מציצים", "עיניים גדולות"
ו"הצילו את המציל". אורח החיים שבא לידי ביטוי בסרטים אלה, ובעיקר
ב"מציצים", נחשב לאוטוביוגרפי במידה מסוימת, ורק הגדיל את מסכת השמועות
והביקורת על החבורה.
בשנות ה-70 היה אורי זוהר בשיא הצלחתו. הוא הנחה את תכניות הטלוויזיה
"זה הסוד שלי" ו"תשע בריבוע", סרטיו היו הצלחה גדולה. בגלי
צה"ל הוא הגיש את תכנית הלילה "ציפורי לילה", ונחשב עד היום למגיש
המואזן והפופולרי ביותר בכל השנים. מאזיני התכנית זיהו בשיחותיו את המהפך שחל
משבוע לשבוע, שבו החל להתקרב לדת עד שחזר בתשובה. חזרתו בתשובה הייתה חלק מגל של
אמנים, שחלקם קדמו לו כמו הצייר איקה ישראלי והזמר מרדכי פופיק ארנון. אולם בשל
מעמדו הציבורי – חזרתו בתשובה, עם אשתו וילדיו, הייתה סנסציה גדולה.
בניגוד לאמנים הרבים שחזרו בתשובה בעשרים השנים האחרונות ונשארו
במקצוע ובתרבות הישראלית, אמני גל החזרה בתשובה של שנות ה-70 הלכו לקוטב החרדי
והתנתקו לחלוטין מן העולם החילוני בכלל ומעולם התרבות בפרט.
אורי זוהר, בשל מרכזיותו הרבה בתרבות הישראלית ובשל מנהיגותו
הכריזמטית ורבת ההשפעה, המשיך כל השנים לרתק את החברה הישראלית. התקשורת מתעניינת
בו, עוסקת בו, שואלת שאלות. הוא מסרב בדרך כלל לשתף פעולה, אך מפעם לפעם מוכן
להתראיין לתכנית זו או אחרת. הוא מיקד תשומת לב ציבורית כאשר ערך תשדירי תעמולת
בחירות של ש"ס ואת קמפיין "הוא זכאי" בעת משפטו של אריה דרעי ובחתונות
של בניו עם בנותיו של אריק איינשטיין, שחזרו בתשובה יחד עם אימן אלונה איינשטיין.
החתונה של בנו אפרים פישל עם שירי, בתו של אריק איינשטיין, תועדה בסרט "חתונה
בירושלים". מערכת היחסים המורכבת עם אריק איינשטיין, חברו לחבורת
"לול" בעבר, המחותן שלו והסבא המשותף לנכדים חרדים רבים, עוררה כל השנים
עניין ציבורי. שירו של אריק משנות השמונים "הוא חזר בתשובה", ששיאו
במילים "הלכת לי חבר", נחשב כהספד על החברות ביניהם. עניין ציבורי מיוחד
עוררו דברי ההספד של אורי זוהר בהלוויה של אריק. ההספד ביטא רוח של פיוס בין חרדים
וחילונים והתקבל בקורת רוח רבה ואף בהתרגשות בקרב הציבור, אך הדברים הללו אינם
אופייניים לדרכו כחרדי.
אורי זוהר עסק רבות בהחזרה בתשובה, ובדבריו השתלח קשות בחילוניות,
בחילונים, בציונות, במדינה, בהרצל ובעיקר הציג בצורה שלילית ביותר את אורח החיים
החילוני. האמת היא, שאם אורח החיים החילוני שהוא מכיר הוא אורח החיים של
"מציצים", ניתן להבין זאת...
כזמר, בשנות הששים, היו לאורי זוהר מספר להיטים, והמצליחים ביותר בהם
היו "החופש בבית הבראה", אותו שר עם אשתו הראשונה אילנה רובינא, והשיר
שנשמע היום, "שיר הפטנטים". את שני השירים כתב חיים חפר, שבשבוע שעבר
מלאו 90 שנים להולדתו ובשבוע הבא נקדיש לו את הפינה, והלחין מוזיקאי הג'ז
הישראלי-אמריקאי מל קלר. השיר יצא לראשונה בתקליטון, בשנת 1962 והיה להיט גדול
לאורך כל שנות ה-60.
השיר יורד על כל מיני המצאות ישראליות בנות התקופה, שכנראה לא היו
הצלחה גדולה, כמו תריסול ותנור נפט. יש בשיר פרודיות על פרסומות התקופה. למשל, הייתה
באותן שנים חברה למוצרי חשמל – מקררים, מכונות כביסה וכו' שנקראה
"פרידמן", והג'ינגל שלה היה "כי פרידמן הוא פרידמן מה יש לדבר, כי
פרידמן תמיד הוא הטוב ביותר". ובשיר: "כי זלמן הוא זלמן מה יש לדבר, כי
זלמן תמיד הוא הטוב ביותר".
התרבות הישראלית אבדה את אורי זוהר לפני 38 שנים, אך עד היום נהנית
מיצירתו. נאחל לו יומולדת שמח ונאזין לשירו.
לא מדינה נידחת
לא משק מפוקפק
הארץ מתפתחת
בצעדי ענק.
זה עסק יסודי!
מספיק עם סנטימנטים!
הראש היהודי
ממציא לנו פטנטים!
למן התנאים ועד הדווקאים
עוד לא היה מן דור כזה של ממציאים!
קחו למשל -
המצאה יוצאת מן הכלל
כמו:
השמן, השמן, השמן המזוקק
הוא על ידי מעבדה נבדק
ויש בו אי בי סי ודי
השמן שמן זית יהודי.
כן הפרוצס הוא מדויק
השמן המזוקק
אל קיבתך יורד חלק
השמן המזוקק
באופן כימי הוא מופק
השמן המזוקק
אמא אמא תני לי רק
שמן שמן שמן מזוקק!
אכן זה פטנט חכם
פטנט הפוקח עיניים
כי אפשר לרמות רק בני אדם
אך לא את בני המעיים!
לא מדינה נידחת...
קחו למשל
המצאה יוצאת מן הכלל
כגון
זלמן תנור לבית
לחורף וגם לקיץ
מיכל כפול ופלסטי
שומר על צבע הנפט
הפתיל שהוא אלסטי
אחורה מתכופף
לכל עקרת בית קל לה
לא תאמין, לא תאמין.
כי השסתום שלו למעלה
לא תאמין, לא תאמין.
סובב את הכפתור תחילה
הנפט מרטיב את הפתילה
תדליק עם גפרור
תסס.. תס... תס...
זה בוער זה בוער זה בוער
כי זלמן זה זלמן
מה יש לדבר
כי זלמן תמיד
הוא הטוב ביותר.
לא מדינה נידחת...
קחו למשל
המצאה יוצאת מן הכלל
כגון
תריס זז
תריס עף
תריס רץ
תריס בום
הוא נפתח עם סבוב הידית ימינה
הוא נוסע על גלגל ונוסע על שינה
לתריס הזה שלושה סוגים של צלליות
התריס הזה שובר קרנים אולטרה סגוליות
תפסיק לשבור את הקרנים
תריס כזה קנית באושר זכית
תריס זז
תריס עף
תריס רץ
תריס בום
זה גדול זה עצום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
