הסופר והפילוסוף האמריקאי ג'ורג' סנטיאנה אמר שמי שאינו לומד מן
ההיסטוריה, מועד לחזור עליה.
על רקע הסכם הגרעין עם איראן, אנו מציינים היום מלאת 75 שנים למותו של
ראש ממשלת בריטניה בשנים 1937-1940 נוויל צ'מברליין. צ'מברליין ניהל מדיניות
פייסנית כלפי גרמניה הנאצית, שהגיעה לשיאה בהסכם מינכן (1938).
צ'מברליין היה פטריוט בריטי, שהאמין בכל לבו ובכל נפשו שהוא עושה את
הצעד הנכון למען מולדתו. גם אובמה הוא פטריוט אמריקאי, שמאמין בכל לבו שהוא עושה
את הטוב לארצו. צ'מברליין, כמו אובמה, היה מעל הכל רודף שלום, האמין בשלום, וחתר
באמת ובתמים להציל את ארצו ממלחמה ולהביא לשלום בדורנו.
אלא שרדיפת השלום סִנוורה את עיניו של צ'מברליין, כפי שהיא מסנוורת את
עיני אובמה, והוא לא ראה את ברק המאכלת
הנאצית, כפי שממשיך דרכו אינו רואה את ברק המאכלת האיסלמיסטית.
ברדיפת השלום אימץ צ'מברליין תפיסה של פייסנות, גישה של שלום בכל
מחיר, או אם לדייק יותר – הסכם בכל מחיר. הוא ראה כשליחות קדושה למנוע את המלחמה
ולהגיע לשלום, בכל מחיר. כמוהו כאובמה. היטלר הבין מי עומד מולו, וניצל את דרכו
הפייסנית כדי לסחוט מן המערב את מקסימום הוויתורים, ולהכניעו בטרם נורתה היריה
הראשונה. כמוהו כחמינאי.
הסכם מינכן היה כניעה מחפירה ומשפילה להיטלר, מנהיג מעצמת הרשע המוחלט, על חשבון
צ'כוסלובקיה, שהועלתה קורבן למדיניות הפייסנות. היטלר וצ'מברליין חתמו על הצהרה,
שבה התחייבו שתי המדינות לא לצאת לעולם (!) למלחמה, אחת נגד רעותה.
צ'מברליין היה מנהיג כריזמטי, נואם מחונן, נערץ על המוני עמו. הוא חזר
מטקס החתימה על הסכם מינכן כגיבור לאומי. התקשורת הבריטית יצאה מגדרה כדי להריע
לגיבור שהציל את המדינה ממלחמה נוראה. ההמונים שטופי המוח הריעו לו. "הבאתי
לכם שלום בדורנו", הבטיח לעמו. הבטחה שערכה כהבטחתו של אובמה, כאילו מנע את
התחמשותה של איראן בנשק גרעיני.
שנה לאחר הסכם מינכן פרצה מלה"ע השניה, ובריטניה ספגה תבוסה אחר
תבוסה. מעמדו הציבורי של צ'מברליין התערער במהירות. צ'מברליין נאלץ להתפטר בבושת
פנים, כדמות מובסת ונלעגת. חברו למפלגה ויריבו הדגול, וינסטון צ'רצ'יל, המתנגד
הגדול להסכם מינכן, ששנה קודם היה דמות נלעגת בתקשורת ובציבוריות הבריטית והוצג
כפוליטיקאי צעקן העוסק בהפחדה, ירש את מקומו בראשות הממשלה. באקט של אבירות, הוא הותיר
את צ'מברליין כשר בממשלתו. צ'רצ'יל, במנהיגות מופתית, הוביל את העולם החופשי ואת
בריטניה לניצחון בני אור על בני חושך.
לאחר הסכם מינכן אמר צ'רצ'יל: "בריטניה
יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה".
צ'מברליין מת חודשים אחדים לאחר התפטרותו. צ'רצ'יל ספד לו בפרלמנט: "נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין, באחד המשברים
העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה
מרומה ונגזל על ידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו
שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים
של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי
במחיר אישי".
ניתן לסכם בדברים אלה את תקופת נשיאותו של חתן פרס נובל לשלום, נשיא
ארה"ב ברק אובמה.
77 שנים לאחר הסכם מינכן, חתם אובמה, על הסכם הגרעין עם איראן, שהביא
לשפל את מדיניות הפייסנות שלו כלפי הקנאות האיסלמית. אובמה הוא צ'מברליין של המאה
ה-21. מי יהיה צ'רצ'יל של המאה ה-21?
קארל מרקס אמר שההיסטוריה
חוזרת על עצמה, קודם כטרגדיה ואחר כך כפארסה. חוששני שבמקרה הזה היא חוזרת על עצמה הן כטרגדיה והן כפארסה.
* "ישראל היום"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
