פעמיים מתגלה אלוהים לשמואל ובפיו אותו מסר: שמע בקול העם.
העם כל כך רוצה מלך? שיהיה מלך. אלוהים אינו מסתיר את מורת רוחו
מהרצון הזה, אך החליט לא להתנגד, לזרום עם רצון העם.
מדוע הוא אמר את הדברים פעמים? כיוון שבפעם הראשונה שמואל מתעלם
לחלוטין מדברי אלוהים ונלחם מלחמת מאסף נגד רצון העם במלך. ניתן היה לצפות שאלוהים
יגער בו, בהתגלות השניה, על שלא דבק במצוותו. אך שום דבר ביקורת אלוהים אינו אומר
לשמואל. הוא רק שב ואומר לו: "שמע בקולם".
יש כאן מסר מעניין. העם רוצה מלך. אלוהים ושמואל אינם אוהבים את הרצון
הזה, אך אלוהים, ובסופו של דבר גם שמואל, במצוותו, משלימים עם הרצון הזה. זהו מסר
דמוקרטי מאין כמותו – אפילו האלוהים נכנע לרצון העם, כאומר: קול המון יותר מקול
שדי.
אלא שזהו מסר דמוקרטי בעייתי, שכשל לוגי מצוי בו מניה וביה – העם רוצה
דיקטטור, ככל הגויים, שלא הכירו שיטת ממשל שאינה דיקטטורה מלוכנית.
שמואל עומד מול העם ומזהיר אותו מפני ההשלכות הכרוכות במלוכה – אבדן
החופש ומסירתו לשליט כוחני, שהכוח ישחית אותו, ובניסיונו לצבור עוד ועוד כוח,
ירמוס את חירות העם. "משפט המלך", מגדיר שמואל את תיאורו, כמצביע על
מציאות שהיא כמעט חוק טבע. העם לא השתכנע וקיבל את רצונו, אך אנו הרווחנו מסר
דמוקרטי, כמעט אנרכיסטי, שנתבע בד.נ.א. הלאומי שלנו.
חוק המלך בתורה, מבהיר שהמלך אינו שליט אבסולוטי אלא הוא כפוף לחוק
התורה והוא מוגבל ביכולותיו לצבור הון וכוח. משפט המלך בנאומו של שמואל, הוא בדיוק
המודל שחוק המלך נועד להגביל. כעבור דורות אחדים, שלמה המלך, באחריות ימיו, יעבור
על כל סעיפי חוק המלך ולא בכדי, תקרע ממלכתו אחרי לכתו.
אנו מתפללים לחידוש מלכות דוד, אך האמת היא שהמסר הדמוקרטי והאנרכיסטי
טבוע בנו היטב. לא בכדי, המדינה היהודית היא הדמוקרטיה היחידה במזה"ת. לא
יתכן מצב שבמדינה יהודית תשלוט דיקטטורה.
* 929