הבלוג של אורי הייטנר

ספר שמואל אמור להיות התיקון לספר שופטים. כל הצרות בספר שופטים מוסברות באנרכיה, בכך שבימים ההם אין מלך בישראל, ומכאן שכאשר יהיה מלך, הכל ישתנה לטובה. אולם ספר שמואל מכיל רמזים לתופעות השליליות של ספר שופטים; אסוציאציות של סיפורי ספר שופטים. כבר נתקלנו באירועים שעוררו בנו אסוציאציות לפילגש בגבעה. ובפרק זה – לפרשת בת יפתח.

יונתן, בנו של שאול המלך, כמעט הוצא להורג כיוון שעבר בשוגג על נדר טיפשי שנדר אביו – שאסר על צבאו לאכול ביום הקרב. יונתן טעם מיערת הדבש, כיוון שלא שמע את הוראת אביו. אך כשטעם מיערת הדבש, אורו עיניו. כאשר שמע על הוראת אביו, זלזל בה, גינה אותה, השמיץ את אביו. הרי כלוחם הוא מבין שהצבא על קיבתו צועד.

יונתן נדון על ידי אביו למוות, אך העם אהד את יונתן, הבין את האבסורד בעונש והצליח להעביר את רוע הגזירה. להבדיל מבת יפתח בשופטים, פרשת בן שאול בספר שמואל הסתיים בסוף טוב.

****

יונתן הוא מפקד יחידה 101. לוחם ומפקד נועז, הפועל בעומק האויב, מגלה אומץ לב בלתי רגיל, יוזמה וחתירה למגע. מצד שני, הוא בז לנהלים וחורג מהם, מפר פקודות, מזלזל בדרג המדיני, פועל על דעת עצמו.

בפרק הקודם הוא ביצע סיכול ממוקד בנציב פלישתים. הפעם הוא הפתיע את האויב הפלישתי בעומק שטחו. הוא איש הלוחמה הזעירה, לוחמת הקומנדו. יחד עם הקָשר שלו, שני לוחמים אמיצים בלבד, הוא מסתער על מוצב פלישתי והורג את לוחמיו. האויב המופתע מאבד את עשתונותיו, והאנדרלמוסיה והדמורליזציה מתפשטות בכל צבא פלישתים. שאול מזהה את ההתרחשות, מנצל את המצב ומכה בפלישתים מכה קשה.

כמו בפרק הקודם, צעד שביצע יונתן על דעת עצמו, בלי לבקש אישור מהגורמים המוסמכים, מתוך הנחה שלא יקבל אותו, משפיע על המציאות ומשנה אותה. לא החלטת המנהיג יוצרת את המציאות, אלא המנהיג נגרר אחרי המצב שחולל מפקד יחידת הקומנדו.

משום מה, יש לי הרגשה שנפשו של יונתן תיקשר לנפש מנהיג ישראלי, שאף הוא יהיה איש הלוחמה הזעירה.

* 929