הבלוג של אורי הייטנר

דוד בורח מפני שאול, הנחוש להרגו. יהונתן, בנו של שאול ורעו אוהבו של דוד, עושה עוד ניסיון אחרון למנוע את הקרע. יהונתן בודק עם שאול, ברחל בתך הקטנה, את כוונותיו כלפי דוד, ומתאכזב ללמוד, שכוונתו של שאול להרוג את דוד; שדוד "בן מוות" בעיניו. אולם המבחן שרצה להעמיד יהונתן את שאול, היה למבחנו של יהונתן. אומר שאול לבנו: "כִּי כָל הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חַי עַל הָאֲדָמָה, לא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתֶךָ".

לראשונה, שאול מבהיר, שלא טירוף או דיכאון מביא אותו לרדוף את דוד, אלא שיקול פוליטי קר. הוא מבין שדוד עומד להיות המלך הבא, והוא רוצה לחסלו כדי למנוע זאת. שאול מסביר זאת ליהונתן בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: אם דוד יחיה, אתה לא תהיה המלך. יהונתן אינו מתווכח. כנראה שגם הוא מבין זאת. אך הבחירה שלו ברורה. הוא בוחר בדוד, וככתוב, גם ב"בית דוד". הוא מוותר על המלוכה.

הוא נפרד בדמעות ובנשיקות מרעו האהוב, בהבינו שאין לדוד מנוס, אלא לנוס מפני שאול. דוד ויהונתן אינם יודעים אם יזכו להיפגש עוד, אך הברית ביניהם, היא ברית עולם: "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה לֵאמֹר: יְהוָה יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעִי וּבֵין זַרְעֲךָ עַד עוֹלָם".

* 929