ישראל נאלצת להילחם בעת ובעונה אחת נגד שני אויבים חזקים: סוריה (ארם)
וירדן (בני עמון). דוד, שר הביטחון יואב בן צרויה והרמטכ"ל אבישי בן צרויה,
מנהיגים את ישראל לניצחון חד משמעי.
בטרם קרב, אומר יואב את המילים האלמותיות, דברי המוטיבציה המחזקים את
ישראל במערכה מאז ולתמיד: "חֲזַק
וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ!"
אני מעדיף להתעכב דווקא על המשך דבריו:
"וַיהוָה יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו". זו אמירה בעלת משמעות רבה
בתפיסת האמונה היהודית. אלוהים אינו עובד אצלנו, איננו יודעים מה הוא יעשה, הוא לא
מבטיח לנו ניצחונות. חובתנו להשתדל ככל הניתן, כדי לעשות טוב. ובמלחמה – חובתנו לעשות
הכל כדי לנצח. אל לנו לסמוך על הנס. אנו נילחם, נעשה ככל יכולתנו. זו אחריותנו. זה
תפקידנו. מה אלוהים יעשה? כטוב בעיניו. אין לכך משמעות מבחינת האחריות שלנו.
זו תשובת הציונות לחרדות.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
