בונוס העתק שאביגדור קפלן מיהר לארגן לעצמו
שניה לפני ש"מגה", הארגון שניהל בכישרון ובהצלחה רבה כל כך קורס, ואלפי עובדיו
המסורים נשלחים לעזאזל, הוא תמצית הגרידיות ורדיפת הבצע החולנית וחסרת המצפון, המאפיינת
את הקפיטליזם החזירי.
באמרי "קפיטליזם חזירי", אין כוונתי לומר שהקפיטליזם הוא
חזירי. כוונתי היא לאותו סוג של קפיטליזם, שעיקרו – רדיפת בצע שלוחת רסן, ללא
חשבון, ללא עכבות חברתיות, מוסריות ומצפוניות.
הדבר המטריד ביותר בפרשה, הוא המותג: "הקיבוצים". בהפגנות
העובדים ובטיפול התקשורתי, שוב ושוב מוזכרת בעלות "הקיבוצים" על החברה.
נכון שסך כל אחוזי השליטה של כל ארגוני הקניות הקיבוציים גם יחד מסתכם
בפחות משליש מהשליטה בחברה ונכון שהקשר בין הקיבוצים עצמם ל"מגה" עקיף
למדיי. ואף על פי כן, איננו יכולים להתנער מאחריות, לא רק בשל הנזק התדמיתי הנגרם
לנו, אלא בראש ובראשונה בשל עצם האחריות הנדרשת מאתנו.
אחד המאפיינים את תנועת העבודה הציונית מראשיתה, היה שמעולם לא הייתה
"טרייד – יוניוניסטית", כלומר תנועה של ייצוג עובדים גרידא, גם לא תנועת
מחאה או "סלון סוציאליסטי", אלא תנועה הנושאת באחריות לאומית וחברתית,
בשם הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי. ההסתדרות, חברת העובדים, הקיבוצים, המושבים, קופת
חולים, מוסדות התרבות – כל מפעלי תנועת העבודה, נשאו בשורה של אחריות על בניין
הארץ והכלכלה, ביישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.
הרבה דברים השתנו במהלך השנים, אך באופן בסיסי, האחריות הזאת נשארה
יסוד מוסד של הזרם הקונסטרוקטיבי בתנועת העבודה, ובראש ובראשונה התנועה הקיבוצית.
הקיבוצים וארגוניהם פועלים בתוך חברת שוק חופשי, ועליהם להתחרות בה ולהצליח בה,
ובכך לפרנס קהילה החיה בתוכה חיי ערבות הדדית, שיתוף ושוויון – כל קיבוץ במידת דבקותו בערכים
הללו ובאופן שבו הוא מחויב להם. ההפרדה בין עסק וקהילה ברוב הקיבוצים, לפני שני
עשורים ומעלה, נובעת מן התובנה הזאת. אולם אין זה אומר, שבפעולתם במגזר העסקי, מתערטלים
הקיבוצים מכל ערכיהם ונוהגים כגרועים שבעסקים, בבעלים ובמעסיקים, בכל הנוגע לרווחת
העובד, אחריות חברתית ואחריות לסביבה. גם בשוק החופשי, שבו אנו פועלים ומתחרים,
עלינו לקבוע לעצמנו קווי פעולה השומרים על אמות מידה קיבוציות ולפחות על קווים
אדומים ערכיים.
כאשר במשבר כְּשֶׁל "מגה", הניצב במרכז העניין הציבורי
והשלכותיו נוגעות לחברה הישראלית כולה, המותג "הקיבוצים" משויך לצד
החזירי של המתרס – זוהי בושה גדולה לכל חבר קיבוץ.
* "ידיעות הקיבוץ"