הבלוג של אורי הייטנר

איך נקרא ההר "שלנו"? הר שִׁיפּוֹן (בפ"א דגושה) או הר שִׁיפוֹן (בפ"א רפויה)?

נו, זה ברור. אני חי כאן 32 שנה ועוד שנים קודם לכן בן גרעין ומאז ומתמיד ידעתי – זה הר שִׁיפּוֹן. שם היה מקום העבודה הראשון שלי, בהגיעי לשל"ת באורטל – במטע התפוחים האורגני של מושב קשת בשִׁיפּוֹן. מדי פעם בפעם אני שומע מישהו אומר שִׁיפוֹן, וזה ממש צורם לאוזניי. לפני שבועות אחדים, באחת הישיבות, רן הזכיר את הר שִׁיפוֹן, ואני מיהרתי לתקן אותו. ואני הרי בר סמכא ולכן רן מיהר ותיקן את עצמו.

ואז תפסתי את עצמי ושאלתי את עצמי: אתה בטוח? בעצם, למה? מה זה בכלל שִׁיפּוֹן? יש מילה כזאת? שִׁיפוֹן – יש מילה כזאת. סוג של דגן, יש לחם שִׁיפוֹן, בירה שִׁיפוֹן. אבל שִׁיפּוֹן? מה זה? ולמה?

בדקתי, והתברר לי שכל השנים חייתי בטעות, ולא ביטאתי נכון את שם ההר שמול ביתנו. רשמית וסופית בהחלט: שם ההר - הר שִׁיפוֹן (בפ"א רפויה).

****

מיד לאחר שחרור הגולן במלחמת ששת הימים, החל ביצוע סקר הנופים והאתרים בגולן. בעיצומו של הסקר עלה הצורך במתן שמות עבריים לאתרים ועצמים בגולן, וכך קמה ועדת שמות בלתי רשמית – אורי זעירא ומייק לבנה, מנוחתם עדן ויבל"א יהודה זיו, שאת הפרטים הכתובים כאן דליתי ממאמר פרי עטו. את הצעותיהם הם העבירו לוועדת השמות הממשלתית. כתוצאה ממפעלם החשוב, שמותיהם העבריים של הרים, נחלים ואתרים שונים ברחבי הגולן, זורמים כחלק ממחזור דמנו ושגורים על פינו כמובנים מאליהם. אחד מהם הוא הר שִׁיפוֹן, ההר "שלנו", המתנוסס לגובה 977 מ' מעל פני הים.

שמו הערבי של ההר הוא תל אבו-ח'נזיר ובעברית – הר אבי החזיר. (אגב, במחקר שאני עורך, העוסק בסכסוך עם סוריה בעשור שקדם למלחמת ששת הימים, נתקלתי לא פעם בשם תל אבו-ח'נזיר נוסף, באזור כפר סאלד. ביררתי, ומתברר שמדובר ב"גבעת האֵם" הסמוכה לקיבוץ, וקרויה על שמה של הנרייטה סאלד, אם "עליית הנוער").

מה זה השם הזה? מיהו אותו אבא של חזיר? ומדוע נקראים תלים על שמו? הרי, כידוע, החזיר הוא חיה טמאה ואסורה על המוסלמים והדרוזים, בדיוק כפי שהיא אסורה עלינו. שאלה זו הטרידה גם את עורכי סקר הנופים והאתרים. הם חקרו, והתברר ש"אבו-ח'נזיר" הוא שמו של שֵׁד מזרה אימים. לכל שד יש, על פי המסורת הערבית, מקום מסתור פרטי; איזה מעיין, מערה וכו'. ואילו אותו "אבו ח'נזיר" שוכן במעבה האדמה ומדי פעם הוא פורץ מתוכה בפתאומיות ומתנפל על עוברי אורח תמימים. בהגיע הערבים לגולן הם ראו בתלים השונים מעין שדים שפרצו מן האדמה, וחלק מן השמות שנתנו להם מבטאים זאת.

ועדת השמות המאולתרת של עורכי הסקר, שכנעה את ועדת השמות הממשלתית להעניק לתל אבו-ח'נזיר את השם העברי הר שִׁיפוֹן (כאמור, בפ"א רפה). ולמה שִׁיפוֹן? כיוון שבמורדות ההר נתגלה שִׁיפוֹן-הבר, אבי שִׁיפוֹן התרבות. בכל ארץ ישראל המערבית לא נתגלה עד אז שִׁיפוֹן-בר, כך שהייתה זו ממש תגלית מרעישה בעבור הסוקרים.

יש לציין, שוועדת השמות הממשלתית שללה את השימוש במונח תל להרי הגעש, כיוון שבעברית המילה תל ייחודית לתחום הארכיאולוגיה - הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישוב באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל דור בונה מעל חורבותיו של הדור הקודם. וכך תל אבו-ח'נזיר היה להר שִׁיפוֹן. ולא שִׁיפּוֹן.

סופי.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל