ממלכת ישראל המאוחדת התפלגה לשניים – מממלכת ישראל בראשות ירבעם
וממלכת יהודה בראשות רחבעם. הן על ירבעם והן על רחבעם נאמר שעשו הרע בעיני ה'.
אולם ניתן לתמוה - מה משמעות עשיית הרע בעיני ה'? הן רק בפרק הקודם
קראנו על איש האלוהים מיהודה, שחירף נפשו במלחמות ה' ודווקא הוא נדון למוות. ובפרק
הזה קראנו על הנער אביה, בנו של ירבעם, שחלה ומת כעונש על חטאי אביו, אף שהוא – לא
זו בלבד שלא חטא, אף "נִמְצָא בוֹ
דָּבָר טוֹב אֶל יְהוָה". בשרירות הזאת וב"צדיק ורע
לו" הזה, מה המשמעות של עשיית הטוב או הרע בעיני ה'?
מעניינת יותר השאלה האם המלכים עשו את הטוב למען עם ישראל. את התשובה
לשאלה הזו אנו קוראים בפסוק ל: "וּמִלְחָמָה
הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים". אין אסון לאומי
חמור יותר ממלחמת אחים, שהנה המדרון לעבר החורבן.
כאשר הממלכה הייתה מאוחדת תחת דוד המלך, קראנו על ניצחון אחר ניצחון
של ישראל על אויביו, הממלכה התחזקה וגבולותיה התרחבו. כאשר הממלכה היתה מאוחדת תחת
שלמה המלך, התקדמנו צעד נוסף וממלכת ישראל חייתה בשלום עם שכנותיה, ונהנתה ממעמד
בינלאומי של כבוד ויקר.
המלחמה היחידה עליה קראנו בימי שלמה, הייתה מלחמתו של מלך מצרים
לכיבוש גזר – המובלעת הכנענית בשטח ישראל; מלחמה למען ישראל, שבעקבותיה בנה שלמה
את גזר הישראלית.
אולם כאשר הממלכה התפלגה ומלחמת אחים הייתה מנת חלקה לאורך עשרות
שנים, גם השכנים הריחו את החולשה ואת ההזדמנות והחלו להכות בממלכות ישראל ולנגוס מהן.
נקרא על כך בפרקים הבאים ואנו קוראים על כך גם בפרק זה.
שוב לוחם מלך מצרים, שישאק, בא"י, אך הפעם לא כדי לסייע לישראל
אלא נגד ממלכת יהודה. צבא שישאק חודר לירושלים ושודד את אוצרות בית המקדש. זו
פגיעה קשה בריבונות הלאומית, בכבוד הלאומי ובסמל הדתי והלאומי של יהודה.
* 929