דמוקרטיה
/ צוות "קזבלן"
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים", 23.2.16
ההצגה הראשונה שראיתי בילדותי, או לפחות
הראשונה שאני זוכר, הייתה "עוץ לי גוץ לי". במשך שנים חרשתי את תקליט ההצגה
רצוא ושוב פעמים אחדות ביום, ועד היום אני זוכר את כל שיריו על פה. מבין השירים, האהוב
עליי במיוחד – אז, ועד עתה, הוא "שיר העצה", שאותו כבר השמעתי בפינה זו.
את השיר המבריק (של שלונסקי הגאון, כמובן) שרו זאב רווח ויוסי גרבר שהלך ביום שישי
לעולמו. גרבר, שכבר היה שחקן ותיק ועתיר ניסיון, גילם את יועץ המלך בממלכת עוץ.
שנים אחדות לאחר מכן החלו שידורי הטלוויזיה
הישראלית. חלפו עוד שנה שנתיים עד שהוריי קנו טלוויזיה לביתנו. מכל התכניות אהבתי במיוחד
את סדרת הדרמה של ליל שישי "חדווה ושלומיק". גם בסדרה זאת, את אחד הגיבורים
הראשיים – מישקה, הבוהמיין התל-אביבי, גילם יוסי גרבר. במשך שנים, יוסי גרבר היה בשבילי
"מישקה" (כפי שאצל צעירים ממני בשנים אחדות הוא היה ונשאר תמרי הנגר).
חלפו עוד שנה שנתיים, ועל האקרנים הפציע
סרט שאותו אהבתי מאוד בילדותי, ואני אוהב אותו גם היום – "קזבלן". את הגיבור
השלילי של הסרט, הדמות השנואה – יאנוש, המכונה "גולש", האשכנזי התכמן והמושחת,
גילם יוסי גרבר, וזכור משפטו האלמותי "אינני אוהב שקוראים לי גולש".
בנעוריי אהבתי ללכת להצגות של הקאמרי במועדון
"צוותא", וברבים מהן שיחק יוסי גרבר. אני זוכר שצפיתי בהצגה האחרונה של המחזה
"עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני". באותו ערב מכבי ת"א זכתה, בפעם השניה
בתולדותיה, בגביע אירופה לאלופות. בתום ההפסקה ולפני המחצית השניה של ההצגה, או שמא
היה זה בתום ההצגה, עלה יוסי לבמה, הודה בהתרגשות לקהל שהגיע להצגה למרות המשחק, וסיפר
שמכבי ניצחה וזכתה בגביע.
כל שוחר תרבות ישראלי, בכל גיל, יכול לתאר
כמוני את האוטוביוגרפיה שלו כצרכן תרבות, דרך המפגש עם יוסי גרבר. במשך למעלה מ-65
שנה, מילדותו ועד השבוע האחרון לחייו, היה יוסי אחת הדמויות המרכזיות בתיאטרון, בקולנוע
ובטלוויזיה הישראליים. שחקן בחסד, מוכשר, חכם ואוהב את הבמה ואת הקהל. והבמה והקהל
אוהבים אותו.
הוא השתתף באינספור סרטים, הצגות, ותכניות טלוויזיה שקשה למנות אותם. אגב
– הוא גם היה שדרן רדיו. אפשר להזכיר את תפקידו כמשה דיין בסרט "גולדה",
והשתתפותו בסרטים "הוא הלך בשדות", "חסמב"ה ונערי ההפקר"
ו"מבצע יונתן", ההצגות "רומיאו ויוליה", "מלכת
האמבטיה", "קידוש", "מולייר", "מבקר המדינה"
ועוד. אף שבשנים האחרונות הוא הלך והתעוור, הוא לא נטש את הבמה, ועד האירוע המוחי
הקשה שממנו נפטר, הוא עוד שיחק בשתי הצגות: "כולם רוצים לחיות"
ו"אופרה בגרוש".
לזכרו של יוסי גרבר, רציתי להשמיע שיר מאחד הסרטים או ההצגות בהם נטל
חלק. בחרתי בסרט "קזבלן", כדי לחלוק כבוד גם ליענקלה בן סירה וגבי שושן
שהלכו לעולמם בשבועיים האחרונים ולאריה אליאס שנפטר לפני כחצי שנה.
הסרט "קזבלן", בכיכובו של יהורם
גאון, משנת 1973, נחל הצלחה רבתי. הסרט הוא עיבוד קולנועי למחזמר, המבוסס על מחזה שכתב
יגאל מוסינזון ב-1954, בשיא העליה הגדולה, ועוסק, כבר בשלב מוקדם כל כך של המדינה,
בשסע העדתי בישראל. הוא מתאר את ההוויה במעברת עולים בשטח הגדול ביפו. קזבלן, עולה
צעיר ממרוקו, מנהיג חבורה של ביריונים, אך הוא דמות מאוד חיובית וערכית, חבר טוב, אדם
אכפתי. הוא מתאהב ברחל, בת השכונה האשכנזיה היפהפיה. יאנוש, יו"ר ועד השכונה האשכנזי,
יוצא הונגריה, שאותו גילם יוסי גרבר, מתאהב אף הוא ברחל, והוא מחליט לעשות הכל כדי
לסכל את הקשר הרומנטי בין קזבלן ורחל. הוא מציג את קזבלן בפני הוריה של רחל כאדם פרימיטיבי
וחסר תרבות. הוא טופל עליו עלילת גניבה מקופת ועד השכונה (במחזה המקורי הוא הואשם ברצח).
קזבלן נעצר, אך בכלא הוא פוגש את מפקד הכלא, שהיה מפקדו בצבא, המכיר את אופיו האמתי
כלוחם ללא חת, כאדם ישר וכחבר טוב. הוא מאמין בו ובחפותו ופועל לשחרורו. עיקר המחזה
הוא מאבקו של קזבלן על שמו הטוב. הוא מוכיח את חפותו, והופך מאימת השכונה לגיבור השכונה
ונושא את רחל לאישה.
כמה משירי המחזמר והסרט היו ללהיטים
גדולים; בראשם "כל הכבוד", וכן "רוזה", "קזבלן" ו"יש
מקום", שאותו כבר השמענו בפינה זו.
בשיר שנשמע – "דמוקרטיה", בביצוע צוות הסרט
"קזבלן" ובליווי ריקוד בו משתתפים עשרות רקדנים, בני נוער וילדים, באים
לידי ביטוי מובהק מסרי המחאה שבסרט.
המחאה היא נגד החברה הישראלית המתהדרת בדמוקרטיה – המבוססת על עקרונות
שוויון האדם, ולמעשה היא מנציחה פערים חברתיים; השיר מוחה על השתקת הקול המזרחי, על
שלטון המיעוט האשכנזי כי הוא המציא את החוק, על אטימות השלטון לצעקות העם הסובל, על
חוסר היכולת להתמודד עם האלימות ברחובות, על שלטון הביורוקרטיה ועוד.
את מילות השיר כתב עמוס אטינגר, אחד משלושת כותבי השירים, לצד חיים
חפר ודן אלמגור, והלחין דובי זלצר, שהלחין את כל שירי הסרט.
בקליפ מפציע לרגע יוסי גרבר, שפינתנו היום הוקדשה לזכרו, ארבעה ימים
לאחר מותו. יהי זכרו ברוך!
הדמוקרטיה היא שוויון
בין עני לבעל הון
אבל צריך עוד לברר
מדוע יש שווים יותר.
דמו דמו דמוקרטיה...
אם יש לך תלונה קשה
אל תגלה זאת לאישה
אל תערער על זה החוק,
באופן דמוקרטי שתוק!
דמו דמו דמוקרטיה...
הספרדים אצלנו רוב.
אך מי יושב אצלנו טוב?
האשכנזים וזה לא צחוק,
כי הם המציאו את החוק.
דמו דמו דמוקרטיה...
בדמוקרטיה מה שטוב
קלל אותה יום יום ברחוב.
היא לא תשמע ולא תאמר
גם אם תצעק פה עד מחר.
דמו דמו דמוקרטיה...
זה שבשטח פה שולט,
משטר וסדר בהחלט,
לכל אדם שלא מבין,
כאן מדברת הסכין.
דמו דמו דמוקרטיה...
הדמוקרטיה היא קידמה,
אשר דורכת במקומה.
ותגלה, אם רק תביט,
הולכת היא אחורנית.
דמו דמו דמוקרטיה...
בדמוקרטיה יש מזון
תמיד למי שיש ממון.
באופן דמוקרטי רב
אפשר לגווע ברעב.
דמו דמו דמוקרטיה...
הדמוקרטיה זה משרד,
ששם יושב פקיד נחמד.
למי שבא תמיד יאמר
"אולי חבוב תבוא מחר".
דמו דמו דמוקרטיה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
