הבלוג של אורי הייטנר

בתפילת הווידוי שאנו מתפללים ביום הכיפורים, אנו מתוודים, בין השאר, "עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרִיצַת רַגְלַיִם לְהָרַע".

מהי ריצת רגלים להרע?

אנו נוכחים בכך בפרק שלנו. אלישע מרפא את נעמן, שר צבא ארם, מצרעת, ומסרב להפצרותיו של נעמן לקבל מתנות בתמורה. גיחזי, עוזרו האישי, רודף אחרי נעמן, ובתרגיל עוקץ מוציא ממנו במרמה, כביכול בשמו של אלישע, כסף ומתנות. "וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי, נַעַר אֱלִישָׁע, אִישׁ הָאֱלֹהִים: הִנֵּה חָשַׂךְ אֲדֹנִי אֶת נַעֲמָן, הָאֲרַמִּי הַזֶּה, מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיא. חַי יְהוָה כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה. וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן, וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו, וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר: הֲשָׁלוֹם? וַיֹּאמֶר: שָׁלוֹם. אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי, לֵאמֹר: הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים. תְּנָה נָּא לָהֶם כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים. וַיֹּאמֶר נַעֲמָן: הוֹאֵל, קַח כִּכָּרָיִם. וַיִּפְרָץ בּוֹ, וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים, וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים, וַיִּתֵּן אֶל שְׁנֵי נְעָרָיו, וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו".

תאוות הבצע דחפה את גיחזי לריצת רגלים להרע, לעבירות של גניבה, מרמה, הפרת אמונים וביזויו של אלישע.

על כך נענש גיחזי בעונש כבד מאוד – מחלת הצרעת של נעמן עברה אליו ואל ילדיו, ללא מרפא. "וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם. וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג".

האמת היא שגיחזי לא מצא חן בעיניי כבר בפרק הקודם. "וַתָּבֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הָהָר, וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו, וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ. וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים: הַרְפֵּה לָהּ, כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ, וַיהוָה הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי". האישה משונם, שאצלה נהג אלישע ללון, הגיע אליו במר נפשה, כשבנה, יחידה, שנולד אחרי שנות עקרות רבות, פרפר בין חיים למוות. מה שעניין את גיחזי האטום, הוא כבודו של אלישע, או שמא הגמול על חנופתו אליו, והוא נהג באישה האומללה בגסות ואלימות. 

* 929