הבלוג של אורי הייטנר

אשור, מעצמת העל החדשה, כובשת את מרבית שטחי המזה"ת, ובין השאר – את ממלכת ישראל. כדרכה, היא מגלה את תושבי הארץ הנכבשת, ואל הארץ הנכבשת היא מגלה אוכלוסיה מארצות כבושות אחרות. האשורים מבינים את פוטנציאל המרד של עם היושב על אדמתו, וזו דרכם לסכל מראש את המרידות.

ניתן היה לצפות להתארגנות אזורית לברית משותפת, שתבלום את האויב החזק והמאיים, אך כפי שקראנו בפרק הקודם, ממלכות האזור העדיפו להילחם זו בזו, כולל שתי הממלכות הישראליות – ממלכת ישראל וממלכת יהודה, שנלחמו זו בזו, תוך התעלמות מהסכנה הגדולה. יתר על כן, מלך יהודה הזמין את המעצמה האשורית, באמצעות שוחד, להגן על ממלכתו מפני ברית ישראל-ארם.

ההתנהלות הזאת, הפלגנות הזאת, מלחמת האחים הזאת – המיטה אסון על עם ישראל.

כמובן שההסבר התנ"כי שונה – המקרא מציג את חורבן ממלכת ישראל וגלות עם ישראל כעונש אלוהי לעם שלא הלך בדרך ה', לא קיים את מצוות התורה וביכר את הפולחן האלילי. החלק בפרק המתאר את הכיבוש, החורבן והגלות מצומצם ביותר. רובו המכריע של הפרק מוקדש להסבר התיאולוגי.

ודווקא בפרק התיאולוגי הזה, מתעוררת בעיה תיאולוגית. דת ישראל רואה בה' אל אחד, אוניברסלי, המצוי בכל תבל, בשמים ובארץ. עם ישראל, העם הנבחר, באשר הוא, נדרש לקיים את מצוות התורה. הדת היהודית היא דת אקסקלוסיבית, שרק עם ישראל מחויב לה.

ואילו בפרק הזה, אנו נוכחים בתפיסה תיאולוגית שונה, של אל טריטוריאלי. ה' הוא אלוהי ארץ ישראל, ולכן תושבי הארץ, בני לאומים שונים, מחויבים לעבוד אותו.

וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ. וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם, לֹא יָרְאוּ אֶת יְהוָה, וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם. וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר: הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת, וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר: הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם, וְיֵלְכוּ, וְיֵשְׁבוּ שָׁם, וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים, אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן, וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל, וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְהוָה.

* 929