הבלוג של אורי הייטנר

המלך חזקיהו מגיע לפרק לט שמח וטוב לב, בפסגת האושר האישי והלאומי.

אך אתמול ממלכתו עמדה על סף כיבוש בידי מעצמת העל של התקופה, ממלכת אשור. העם היהודי עמד על סף גלות. ארץ יהודה עמדה על סף הצפה בגולים בני לאומים אחרים שארצותיהם כבשו. על סמך תקדימי העמים האחרים, ספק רב האם העם ישרוד את הגלות וישמור על זהותו. ועל סף השואה הזאת, חל מהפך אדיר, אשור ניגפה, צבא אשור נס על נפשו ומעצמת העל ירדה מגדולתה.

אך אתמול, הוא עצמו סבל מייסורי תופת, ייסורי גוף ונפש ממחלת השחין הארורה שהכתה בו. הוא כבר קיבל הודעה רשמית מהנביא ישעיהו על גזר דינו – מותו הקרוב, בדמי ימיו, והוא בן 39 בלבד, ערירי, ללא דור המשך. ועל סף האסון הזה, חל מהפך, הוא החלים ממחלתו וקיבל תוספת 15 שנות חיים.

וכדי להשלים את התמונה, חזקיהו ממשיך ללכת מחיל אל חיל, וכעת ביחסי החוץ של הממלכה. מלך בבל משגר אליו משלחת ידידות ורצון טוב. שתי המדינות מכוננות יחסי ידידות טובים. חזקיהו מציג לאורחיו את הישגי ממלכתו ואוצרותיה.

ובשיא האופוריה בא אל חזקיהו הנביא ישעיהו. אתה רואה את החבר'ה הנחמדים האלה שאירחת? הם מעצמת העל הבאה, הם האויב הבא, ובניגוד לאשור, הם יצליחו, יחריבו את יהודה ויגלו את היהודים. זה יקרה בתקופת מלכות בניך.

חזקיהו מסרב לתת לישעיהו להשבית את השמחה. מה הוא מספר לו על האסון שיקרה בתקופת בניו שטרם נולדו? עוד חזון למועד, ועד אז הכל יכול להשתנות ולהתהפך.

מבחינתו הוא קיבל בשורה טובה. אחרי שקיבל תוספת של 15 שנים, כעת הוא גם יודע שתהיינה אלו שנים טובות ושקטות. וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ: טוֹב דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיֹּאמֶר: כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בְּיָמָי.

* 929