* שלום עושים עם אויבים – מאז ימי
רבין ופרס, לא הייתה פעורה כזו תהום של שנאה בין ראש הממשלה ושר הביטחון, כמו בין
נתניהו וליברמן.
* לא לתת רעיונות – יש למצוא
דרך להעלים כל זכר להצעותיו ה"ביטחוניות" הדמגוגיות של ח"כ אביגדור
("פתיל קצר") ליברמן, כדי לא לתת רעיונות לשר הביטחון החדש.
* שקול ואחראי –
בדבריו בטקס החתימה על ההסכם הקואליציוני, הבטיח ליברמן להיות שר ביטחון שקול
ואחראי. מעניין, לא זכור לי שאי פעם שר ביטחון חדש אמר דברים כאלו. למה הוא אמר
זאת?
ליברמן יודע, שכל הדברים שאמר בענייני ביטחון, הן בהיותו באופוזיציה
ואפילו כחבר בכיר בקבינט שלטש עיניו לתפקיד שר הביטחון, היו בלתי אחראיים ובלתי
שקולים. הוא יודע היטב, שהצעותיו המתלהמות היו דמגוגיה ופופוליזם ביטחוני. הוא
יודע שהתנהגותו הייתה הפקרות לשון חמורה וניצול ציני של מצוקה ביטחונית לזריעת
היסטריה ושלהוב יצרים, למטרות אישיות. הוא יודע היטב, שכעת הדבר הטוב ביותר שניתן
לקוות לו, הוא שליברמן יוכיח שוב, כהרגלו, שאצל ליברמן מילה היא לא מילה.
השאלה היא, האם גם ההמון שהשתלהב מהתלהמותו והעלה את מניותיו בסקרים יבין
זאת, או שהוא שוב ילך בעיניים עצומות אחרי הדמגוג הפופוליסט התורן.
* המשותף לי ולדובר מחלקת המדינה –
המשותף לי ולדובר מחלקת המדינה האמריקאי, הוא ששנינו הבענו דאגה ממינויו של ליברמן
לתפקיד שר הביטחון. ההבדל בינינו, הוא שאני אזרח ישראלי, המביע עמדה לגיטימית על
ממשלתי, בעוד הוא דחף ידיים גסות בעניינים הפנימיים של הדמוקרטיה הישראלית, בניגוד
לכללים האלמנטריים של היחסים הבינלאומיים ולידידות בין המדינות.
* הליברמן של ליברמן - בנט משתוקק
לתפקיד שר הביטחון ורואה בכיליון עיניים איך התיק נמסר לליברמן. כל המשבר המלאכותי
הוא נקמה על כך.
עכשיו, כאשר ליברמן יהיה "אחראי ושקול" כהבטחתו, בנט יהיה הליברמן
שלו, כלומר יאגף אותו בהתלהמויות פופוליסטיות ודמגוגיות.
לגופו של עניין, יש הרבה היגיון בדרישתו לשיפור עבודת הקבינט, אך המשבר נועד
לנקום בנתניהו באמצעות השפלתו. ידע שור קונהו, ובנט יודע היטב מי ימצמץ ראשון.
בעיניי, תיק החינוך בכיר לא פחות מתיק הביטחון.
* איך שרון היה נוהג – איך היה
נוהג אריק שרון לנוכח משבר בנט?
ראשית, זה לא היה קורה. בנט לא היה יוצר משבר כזה, כיוון שהיה מבין שלא
ישיג דבר.
אך תיאורטית, איך הוא היה נוהג במשבר כזה?
הוא היה מתעלם, ולא מניד עפעף. הוא היה מורה לכל סביבתו לא להגיב.
הוא היה ממשיך בעסקים כרגיל, ודואג רק לדבר אחד – שההצבעה על אישור
מינויו של שר הביטחון תהיה שמית.
"בנט נפתלי" היה מכריז מזכיר הכנסת. נו? ומה היה קורה. האם בנט
היה אומר "נגד" והולך לבוחר כמי שהפיל את ממשלת הימין על מזכיר צבאי
לקבינט?
... ואיך ינהג נתניהו?
* לא המפקד – כולנו
מכירים את הסצנה הזאת, של הטירון החכמולוג, המיתמם. הוא יודע שיחטוף, אבל הוא נהנה
מהסצנה.
המפקד: ניקית את הנשק?
הטירון: כן.
המפקד: כן מה?!?!?
הטירון: כן, ניקיתי את הנשק.
המפקד: כן מה?!?!?!
הטירון: כן. אה... מה ששאלת. כן, ניקיתי.
המפקד: כן המפקד, חמור!
נתניהו: לא שכחת קרדיט למישהו?
שטייניץ: אני רוצה להודות... לטכנאים.
לא מתאים לו, אבל... שיחק אותה.
* להחזיר את המנדט – אני
מעריך מאוד את ח"כ אורלי לוי אבוקסיס. בכנסת שעברה דירגתי אותה בראש רשימת
הח"כים שאני אוהד. מאוד הייתי שמח לראות אותה כשרה בממשלה, בתיק חברתי כלשהו.
היא פרלמנטרית מעולה, חרוצה, נאבקת את מאבק החלשים בחברה, נאבקת למען צדק חברתי.
והיא נעימת הליכות, עניינית, לא מתלהמת. אני מקווה גם שמותר לציין שהיא יפה מאוד.
היא הדבר הטוב ביותר שהפיקה "ישראל ביתנו". מעולם לא הבנתי מה היא עושה
דווקא במפלגה הזאת.
אבל עם כל ההערכה ועם כל הכבוד – עליה להחזיר את המנדט. זו אינה פרישה על
רקע אידיאולוגי. זו אינה פרישה בעקבות בגידת המפלגה בבוחריה. אורלי לוי אינה גאולה
כהן, לא יוסי שריד ולא אביגדור קהלני, שפרשו על רקע אידיאולוגי, מתוך דבקות
בעקרונותיהם כשסירבו להשלים עם סיבוב פרסה בדרכה של מפלגתם.
היא גם אינה יכולה להתהדר בכך שהיא נבחרה אישית בידי הציבור, כי היא
במפלגה שאין בה בחירות מקדימות.
המושב שלה בכנסת אינו מנדט שלה, אלא של מפלגתה. עליה להחזירו. אדרבא,
שתפעל למען החברה מחוץ לכנסת ותחבור למסגרת שמתאימה יותר לעקרונותיה לקראת הבחירות
הבאות. אולם הישארות בכנסת עם מנדט שאינו שלה, הוא מעשה גזל.
* דמות מופת -
סמ"ר סהר אלבז הוא חייל בודד שעלה מלוס אנג'לס, על מנת להיות שותף להגנת
מולדתו, התגייס לצה"ל והתנדב ליחידה המובחרת "רימון". במלחמת "צוק
איתן" הסתערו לעברו ארבעה מחבלים והשליכו לעברו רימוני רסס. בקור רוח, ותוך
תפעול מעצור בנשקו, הוא חיסל את ארבעתם. על כך זכה לצל"ש הרמטכ"ל וכעת –
לעיטור מארגון "נפש בנפש".
בעידן שבו יש מי שרואים "גיבור" במי שביצע מעשה פחדני וירה
מטווח אפס בראשו של מחבל פצוע ומנוטרל, ראוי להעלות על נס גיבורים אמתיים ולטפח
אותם כמופת לנוער בארץ ובתפוצות הגולה. השבוע אלבז רואיין לתכניתו של רפי רשף
בערוץ 10, והערוץ ראוי על כך לכל שבח.
רוגל אלפר מעריץ מחבלים חמושים בסכינים הרוצחים יהודים. הוא גם מעריץ את
תמונת הראי שלו – איתמר בן גביר, שהוא "אנרכיסט מהפכן". אבל הוא סולד
מלוחמים גיבורים. ולכן ב"ביקורת הטלוויזיה" שלו, הוא השתלח בערוץ 10 על עצם
העובדה שהגיבור רואיין. הרי הוא מבין שהוא עלול לשמש מופת. בעיניו, עצם הראיון מעיד
על כך שישראל היא "חברה שסממני פשיזם מתפשטים בה". מסתבר שבנוסף לתחביב
האהוב עליו במיוחד, התעללות צינית ומרושעת במשפחות השכולות – ביתומים, באלמנות
ובעיקר בהורים השכולים של חללי צה"ל והנרצחים בפעולות הטרור, האיש הרע הזה
מתפנה גם להשתלח בגיבורים חיים.
אצטט דברים שאמר הרמטכ"ל השני של צה"ל, יגאל ידין, בפולמוס על
דמותו של בר כוכבא: "ואשר לערך הגבורה וההקרבה למען האידיאל בו מאמינים בני העם
היהודי - גם בנושא זה אין לי ספק, כי יש להמשיך ולחנך עליו. כי עמנו לא יוכל להתקיים
כעם אם יפסיק להאמין במשהו שהוא הייחוד שלו - ועל כך יהיו בני העם מוכנים לתת את נפשם".
לך תסביר את זה לסמרטוט כמו רוגל אלפר (ואני מתנצל בפני ציבור הסמרטוטים
על ההשוואה המעליבה).
* איש השנה – אותו רוגל
אלפר הגדיר השבוע את אוראל אזריה כ"איש השנה". וזה ממש לא מפתיע. מי שלא
ראה את שמחת האלפרים והגדעון לוים וה"שוברים" למיניהם בעקבות המעשה של
אזריה, לא ראה שמחה מימיו. 50 שנה הם מחפשים בנרות תמונה כזאת, כדי להעליל על צה"ל
עלילת דם קולקטיבית. כעת עוד שנים הם יחגגו על אזריה, ויציגו את צה"ל בדמותו.
וכל תומכי אזריה הם האידיוטים השימושיים שלהם.
* אלפר צודק - ביום חמישי
קרה מקרה נדיר ביותר. הסכמתי עם רוגל אלפר. הוא הצהיר, בצדק: "זו לא המדינה שלי".
אכן.
* לוקים בשכלם - בתגובה
על הפוסט שבו יצא ראש הממשלה נגד השתיקה בעקבות אונס לאומני שביצעו ערבים ביהודיה לוקה
בשכלה, כתב ליאור שליין: "דווקא האיש שניצח בחירות עם הסרטון ההיסטרי והשקרי
'הערבים נעים בכמויות אל הקלפי' - מפתיע שהוא יוצא נגד ניצול אנשים לוקים בשכלם על
רקע לאומני".
כפיים!
עכשיו ננער את הפוסט ונתמקד במסר המרכזי. ליאור שליין: "מצביעי הליכוד
לוקים בשכלם".
כך, קבוצה מנוונת ומאוהבת בעצמה גוזרת על עצמה להיות לעד בשולי השוליים.
* מזלו - מזלו הגדול
של האזרח הבדואי שתקף שוטרים, הוא העובדה שהוא תקף שוטרים ישראלים. אוי לו אילו תקף
שוטרים באחת המדינות שמממנות את ארגוני "זכויות האדם".
* ימים אפלים - מפכ"ל
המשטרה של מדינת היהודים רקד עם ספר תורה. אויאויאוי! זה מזכיר לי תהליכים בגרמניה
לפני 70, 80 ו-90 שנה.
* ברוגז – ארגון
"בצלם" החליט להפסיק להעביר את תלונותיו לצה"ל, במחאה על כך שהתברר
ש-95% מהן – שקר.
בהזדמנות חגיגית זו הגיע הזמן להפסיק את החרפה, של הקצאת בנות ובנים לשירות
לאומי בארגון "בצלם"? שירות לאומי? בשירות איזה לאום?
* שחיתות אתית – כאשר שר
בממשלה נוסע לנסיעת עבודה בחו"ל, אין כל סיבה שרעייתו תתלווה אליו. אם היא מתלווה
אליו, עליהם לממן זאת מכיסם. ואם כל מיני עמותות ותורמים מממנים את הנסיעה – זה מסריח.
אולי זה לא פלילי, ואני מעריך שאין היבט פלילי לפרשת "ביביטורס", אך זו התנהלות
מושחתת. התנהלות אינה צריכה להיות פלילית כדי להצדיק את ההגדרה "מושחתת".
יש גם שחיתות אתית.
אלא שהמשפטיזם והפליליזם של הציבוריות הישראלית, הדירו מן השיח הישראלי את
הדיון האתי, והשאירו אמת בוחן אחת בלבד – המבחן הפלילי. ולכן, בהנחה שאין כאן עבירה
פלילית, אמרו "מקורביו" של נתניהו ש"ההר הוליד עכבר". ולכן, מי
שרוצים לפגוע בנתניהו מבחינה פוליטית, מייחלים לכך שימצא היבט פלילי לפרשה, ומנסים
להלך אימים על גורמי האכיפה, שיוצגו כמטייחים אם לא יביאו, מן הגורן או מן היקב, אקדח
מעשן שיפליל את רוה"מ.
אני סומך על היועה"מ, הפרקליטות והמשטרה ועל כל תוצאה של בדיקתם. להערכתי,
רוה"מ ייצא חף מאשמה פלילית.
והתוצאה של הפליליזציה הזאת, היא שברגע שייסגר התיק, נתניהו יחגוג את
"ניקיונו", למרות שדו"ח המבקר הצביע על התנהלות מושחתת מבחינה אתית.
הפליליזציה מסייעת לשחיתות בישראל, כי היא יוצרת מצב שבו כל מה שאינו פלילי – כשר,
וכל מי שאינו עבריין פלילי – צדיק.
* בין חזון לאסון -
ביקורו ההיסטורי של אובמה בהירושימה מרגש וכך גם חזונו: "אחרי שחווינו את יגון
המלחמה, עלינו למצוא את האומץ, יחד, להפיץ את השלום ולשאוף לעולם ללא נשק גרעיני".
האיש שנשא את החזון הנפלא הזה, הפך את מעצמת הקנאות הג'יהאדיסטית איראן
למעצמת-סף גרעינית ברשות ובסמכות והמיט על האנושות את האיום הגרעיני החמור ביותר
בתולדותיה.
* גרעין למטרות שלום - פרוייקט
גרעין איראני למטרות שלום, הוא כמו סכין בידי מחבל מפגע למטרת מריחת שוקולד על פרוסת
לחם.
* המתאימה ביותר - מיום
ליום נחשפות עוד ועוד עובדות המעידות על כך שהילרי קלינטון אינה ראויה להיות נשיאת
ארה"ב. ואף על פי כן, אני מקווה מאוד שהיא תהיה הנשיאה הבאה, וזאת משתי סיבות:
א. טראמפ. ב. סנדרס.
* בתרגום לעברית - הוועד
האולימפי הבינלאומי חשף כי 23 ספורטאים מחמישה ענפים שונים השתמשו בסמים במהלך אולימפיאדת
לונדון 2012.
ובתרגום לעברית: 23 ספורטאים שהשתמשו בסמים - נתפסו.
* ביד הלשון
לילה טובה – בגיליון
יום העצמאות של מוסף התרבות והספרות של "הארץ", פרסמה פרופ' זהר שביט
מאמר על גדוד מגיני השפה, ארגון שפעל להנחלת השפה העברית ביישוב בשנות העשרים
והשלושים (בין השאר בדרכים אלימות כלפי השימוש בלעז וביידיש). שביט חקרה את הנושא לא
מכבר וכתבה עליו בעבר, ואת המאמר הזה כתבה לאחר שהגיע לידיה מטמון ארכיוני, רווי
חומרים על הגדוד, המאירים באור חדש את פועלו.
בין הפריטים שהגיעו לידיה, נמצא כרוז של הגדוד עם שורה של תיקוני לשון.
חשיבותו של הממצא הזה חורג מנושא הגדוד – הוא מאיר על שיבושי הלשון שהיו שגורים באותה
תקופה. בניתוח רשימת השיבושים, ציינה שביט אחדים מהם בהם מצאה את עקבות היידיש,
ובהם: "הלילה הזאת".
אני מפרש אחרת את השיבוש הזה. הוא ושכמותו נפוצים בקרב עולים חדשים מכל
תפוצה ואף בקרב ילדים. כיוון שהמילה לילָה מסתיימת בקמץ ה"א – הסיום הנפוץ של
לשון נקבה, נוח למי שלומד את השפה ואינו מכיר את דקויותיה, לייחס למילה כזאת לשון
נקבה.
אגב, הדבר נכון גם לגבי מילים שהסיומת שלהן רק נשמעת כקמץ ה"א, כמו
המילה צבא. עולים חדשים רבים מדברים על צבא בלשון נקבה.
* "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
