הבלוג של אורי הייטנר

לנוכח התופעה החולנית, של ישראלים הנלחמים נגד מדינתם; אותם שותפים פעילים לתעשיית השקרים ועלילות הדם על המדינה, המסיתים לחרמות נגדה, הנאבקים נגד זכותה הטבעית להגנה עצמית; נגד אותם אנשים נהוגה בשיח הישראלי האמירה "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ". הכוונה בחיבור לפסוק הזה, המצוי בפרק מט בישעיהו, היא שאלה שהורסים ומחריבים אותנו, הם מתוכנו.

התופעה – אכן תופעה מגונה וחולנית. אכן, זו תופעה הרסנית, של אנשים בעלי יצר הרס עצמי קיצוני. אכן, יש להוקיע את התופעה הזאת. אולם השימוש בפסוק הזה שגוי, כי הוא מדבר על עניין אחר לגמרי.

הפסוק הוא חלק מנבואת נחמה של ישעיהו, ומשמעותו היא שהאויב שכבש את הארץ, הרס אותה והחריב אותה, ייצא ממנה, ועם ישראל ישוב אליה.

העיתוי שזימן לנו מיזם 929 לקריאת נבואת הגאולה הזאת מצוין – זאת הפטרה מצוינת לאיסרו חג של יום ירושלים; היום שבו אנו חוגגים את יציאת המחריבים והמהרסים, כלומר השלטון הזר ההאשמי מירושלים וחזרתנו לבירתנו.

הנביא פונה לציון בגוף שני, וזה הפסוק במלואו: "מִהֲרוּ בָּנָיִךְ. מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ". והן זה בדיוק מה שקרה בכח באייר תשכז, כאשר מוטה גור הרטיט את לבו של כל יהודי בקריאה: "הר הבית בידינו!" תיאור ריצתם של הצנחנים, משחררי ירושלים, דרך שער האריות להר הבית ולכותל המערבי, הוא ממש "מִהֲרוּ בָּנָיִךְ".

הפסוק הבא מגלם את החזון הציוני. פונה הנביא לציון: "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי:  כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ".

כולם. העם היהודי מכל גלויותיו מתקבץ במולדתו. "הִנֵּה, אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם, וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים". אפילו מסין! כן, אני יודע, הכוונה לסין שבמצרים. את הפרשנות אני מכיר. אבל לי יש פרשנות אחרת. אפילו מסין. כן, אותו עם מפורד ומפוצל בין כל הגלויות, בארבע כנפות תבל, שב הביתה.

פחות משבעים שנה אחרי הקמת המדינה, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר בעולם נמצא בארץ ישראל, במדינת ישראל. לא רחוק היום שבו רוב העם היהודי יהיה בארץ ישראל. ולעתיד לבוא, אם כי כנראה לא בקדנציה שלנו, העם היהודי – רובו ככולו, יחיה בארץ ישראל.

או אז "רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה". ועד אז, אנו נפצח ברינה וגיל, ונחגוג את כברת הדרך הגדולה שהלכנו בשבעים השנים האחרונות. נחוג ברוב עם והדר את חג העצמאות ואת יום שחרור ירושלים.

* 929