נוגה / שובבי ציון
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 28.6.16
הפינה מוקדשת היום לדור העתיד – לשני האחיינים הצעירים שלי, בני
השלושה חודשים וחצי, התאומים איתי ונוגה.
איזה שיר נושא את שמותיהם?
יש לנו את "איתי" של קרן פלס. אבל הוא לא מוצא חן בעיניי...
הוא לא לרוחי... הוא לא מתעסק ברגשות. אין בו אהבה. כמה עצבות יש במבט הזה שלו,
כמה בדידות יש במגע הזה אתו. לא. לא
מתאים.
נעבור לנוגה. על נוגה יש שלושה שירים
מקסימים.
האחד הוא שירה של נעמי שמר "נומי
נוגה":
נומי נומי,
נוגה נוגה,
נומי נומי יקירה,
מעלייך
בשמיים
כוכבים אומרים שירה.
מעלייך בשמים
כוכבים במסילותם
זה לזה ישמיעו זמר,
שלנצח לא ייתם.
השני הוא "בלדה בין כוכבים"
של רוטבליט ושלום חנוך בביצוע שלישיית התאומים.
הנוגה שלחה אל הצדק חיוך
הי, יופיטר בוא ונצאה.
בשביל החלב כוס קפה הפוך
נראה מה שלום קסיופאה.
נתפוס עגלה, קטנה או גדולה,
הלילה הזה משגע.
זה לא מעט, שצדק וונוס לבד,
יוצאים לבלות יד ביד,
יד ביד, יד ביד, בשמיים.
שיר מקסים. אבל אני בחרתי שיר עוד יותר יפה, שירם של מאיר אריאל וחנן
יובל "נוגה". שניהם, כמו שלום חנוך מהשיר הקודם, בני קיבוץ משמרות.
לאחותו של חנן יובל קוראים נוגה. אני מכיר אותה, הייתי המנהל של הבת שלה, והיא
טוענת בנחרצות שהיא ההשראה לשיר, או לפחות לשמו של השיר.
יתכן שזהו שיר של אב על בתו הקטנה. ואולי זה שיר של גבר על אהובתו.
הכותב מתפעל מהקסם הנגלה לעיניו – נוגה ישנה לצדו והוא רואה איך שפתיה
נפשקות לחיוך. הוא נפעם, ומתפעל – מי זה עכשיו בעדנה מפשק את שפתיה? ושואל –
"מי עושה לי טובות?". מעניין, לא מי עושה לה טובות, אלא מי עושה לי
טובות. כלומר, אם טוב לה, אם היא חולמת איזה חלום נעים המעלה חיוך על פניה – זה
משמח אותו ועושה לו טוב. הוא מתעורר בבוקר, ומתפעל למצוא בידיו את ידה, ותמה
בהתפעלות מי שם את ידה בידו. הוא מתפעל וכמה לראות לה את החלום הזה, היפה והנעים.
הוא רוצה לדעת מיהו אשר משכין בה שלום ולומר לו תודה.
השיר הזה נכתב בשלהי שנות ה-60 והיה הלהיט הגדול של שלישיית
"שובבי ציון" – חנן יובל, קובי אושרת וקובי רכט.
לאחר מותו של מאיר אריאל, חבריו שלום חנוך, משה לוי ודורי בן זאב
הפיקו תקליט חדש משיריו, מסקיצות שהקליט לעצמו, בביתו, עליהם הוסיפו הקלטה של כלי
נגינה נוספים וקולות. שיר הנושא הוא "מודה אני".
וכבר בפעמים הראשונות ששמעתי את השיר הזה, נפל לי אסימון. בהתרגשות
ורעדה, זיהיתי בו את ה-DNA של השיר "נוגה".
בלאט, חרש חרש
אט אט, טופפות
עתידות עתידות לקראתנו,
ואת מחייכת אלי מתוך השינה.
יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר
את צוחקת אלי
מתוך השינה.
נשמע מוכר. שוב היא אתו ושוב מחייכת וצוחקת אליו מתוך השינה. בסוף
שנות הששים, הוא רוצה להגיד תודה לזה אשר משכין בה שלום. מה זאת אומרת "רוצה
לומר לו תודה?" אתה רוצה לומר תודה – אמור תודה. אבל... הוא לא יודע למי.
אולי אלה ניצני חיפוש הדרך שאפיין אותו לאורך השנים.
חלפו שלושים שנה, והוא כבר במקום אחר. שוב היא מחייכת וצוחקת אליו
מתוך השינה, אבל עכשיו הוא אינו מסתפק ברצון לומר תודה, אלא בפירוש אומר תודה.
"מודה אני לפניך ולך על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה שעשית עמדי ועם
ביתי, ועם קרוביי וידידיי ועם בני עמי ועם ארצי ועם כל העולם והאדם אשר
בראת".
ומי שמכיר את התפתחות כתיבתו, לא יהיה מופתע. מאיר אריאל היה ליהודי
מאמין. הבית הראשון הוא כמעט תעתיק של תפילה שנאמרת כשהמתפלל שב הביתה מתפילת ליל
שבת. ותפילת "מודה אני" היא התפילה הנאמרת בבוקר, כשהמתפלל משכים אל
יומו, ומודה לאלוהים שהחזיר נשמה לאפו – הנשמה שהפקיד בידיו כשנרדם. מאיר אריאל קם
בבוקר בבוקר, מביט בפניה של אשתו, היא לצדו ישנה, היא מחייכת אליו מתוך השינה,
והוא מודה לפני בוראו על כך שהוא מפשק אליו את שפתיה בעדנה, ועושה לו טובות. איזה
יופי!
כשסיפרתי לנוגה, אחותו של חנן יובל את התגלית, היא התרגשה מאוד.
במופע של אהוד אריאל ושלי "מאיר לעולם כולו", אני שר את
"מודה אני" ואח"כ אהוד שר את "נוגה". בין לבין אני מספר
על הקשר בין השירים. ואני מוסיף שהייתי שמח מאוד לפגוש את מאיר אריאל ולבדוק האם
גם הוא יודע על הקשר בין השירים.
נוגה היא לצדי ישנה
מי זה עכשיו בעדנה
מפשק את שפתיה
מי עושה לי טובות
נוגה טוב לה עכשיו לצדי
מישהו שם בידי
יד אחת מידיה
מי עושה לי טובות
נוגה אני רוצה
לראות לך את החלום
נוגה לראות את זה אשר
משכין בך שלום
לומר לו תודה.
נוגה כמה קשה לה לחיות
פעם רצתה להיות
בת מאה ליומיים
להיות נבונה.
נוגה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
