ערב של שושנים / הדודאים
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 5.7.16
היום מלאו שלושים למותו, בגיל 83, של המשורר, הפזמונאי, המתרגם, העיתונאי
והעורך משה דור.
משה דור היה בראש ובראשונה משורר, שפרסם 23 ספרי שירה, מתוכם חמשה
ספרי שירה לילדים. הוא השתייך לחבורה הספרותית "לקראת", בהנהגת נתן זך,
שבשנות החמישים קראה תגר על דור המשוררים של אלתרמן ושלונסקי ועל מסורת השירה
בחרוז ובמשקל ועל הקולקטיביזם שבו האשימו, לדעתי שלא בצדק, את אותו הדור. חבורת
"לקראת", שאף הוציאה כתב עת לשירה בשם זה, פרצה דרך בשירה העברית,
בשירים אישיים נטולי חריזה ומשקל. בנוסף לנתן זך, מנהיגה הבלתי מעורער של החבורה,
השתייכו אליה גבריאל מוקד, אריה סיוון, משה בן שאול ואחרים.
המאפיין את שירתו של משה דור, הוא הארצישראליות שבאה לידי ביטוי
בתיאורי הנוף הארצישראלי המקבל בהם ביטוי עז.
משה דור היה פובליציסט שכתב בענייני פוליטיקה, חברה וספרות במשך עשרות
שנים, תחילה ב"דבר" ומשלהי שנות החמישים ועד שנות השמונים – ב"מעריב".
היא ביטא קו מובהק של שמאל ציוני חילוני. את דרכי כקורא עיתונים מושבע התחלתי
בילדותי ונעוריי ב"מעריב", שהיה אז עיתון איכותי מאוד וגם הנפוץ ביותר
במדינה, אהבתי מאוד לקרוא את הפובליציסטיקה, ובין השאר הקפדתי לקרוא את כל מאמריו
של דור. במשך שנים אחדות הוא גם ערך את המוסף הספרותי של "מעריב".
בשנים 1975-1977 דור שירת כנספח התרבות בשגרירות ישראל בבריטניה.
מה שהביא לעיקר פרסומו והתחבבותו על הקהל, היה פועלו כפזמונאי. הוא
כתב כמה מהפזמונים הפופולריים של שנות החמישים והשישים, ואף בהם, כמו בשירתו
הלירית, באה לידי ביטוי בולט אהבת נוף הארץ שלו.
מכל השירים, הפופולרי והמצליח מכל היה "ערב של שושנים" –
אחד הלהיטים הישראליים האהובים בכל הזמנים, לא רק בארץ אלא גם בעולם. השיר תורגם
לשפות רבות, היה אחד מסמלי התרבות הישראלית ובסך הכל זכה לאלפי ביצועים, קוליים
וכליים, בעברית ובשפות זרות, לריקוד עם פופולרי ואף לריקוד בטן. פרופ' דוד אסף
מספר בגיליון עונ"ש – "עונג שבת" שהוא מוציא מידי שבוע, שהשיר נכנס לסדר התפילה של הכנסייה הלותרנית בפינלנד!
לטענתו, בבתי כנסת רבים הותאמו תפילות למנגינת השיר הפופולרי.
את המנגינה כתב המלחין, מנצח המקהלות
והמורה למוסיקה יוסף הדר, מהמלחינים הבולטים בזמר העברי של שנות החמישים והשישים.
בפינה שהקדשתי לאביהו מדינה, לפני שבועיים, דיברתי על המלחינים הישראלים, שעלו
ממזרח אירופה, אך יצירתם הושפעה מאוד מצלילי המזרח והמוסיקה הערבית והבדואית, ואל
הרשימה שציינתי ניתן בהחלט לצרף גם את יוסף הדר.
לפני שנים אחדות, עופר גביש ואני ערכנו
ערב על שיר השירים והזמר העברי. אין כמעט פסוק בשיר השירים שלא הולחן או היה השראה
לשיר עברי, ואילו ניסינו לשיר באותו ערב את כל השירים בהשראת שיר השירים, הערב לא
היה נגמר עד אור הבוקר.
ההתכתבות של השירה העברית והזמר העברי
עם שיר השירים - אורכה כאורך השירה והזמר, לאורך כל השנים ועד היום, אולם שיאה היה
בשנות החמישים. כך גם בשיר זה. משה דור כותב על המור, הבשמים והלבונה, שהנם
ייצוגים בולטים של שיר השירים וכך גם "ראשך מלא טללים", המתכתב עם
"שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל" ועוד.
הביצוע הראשון של שיר האהבה הקצר,
הפשוט, הרומנטי והיפה הזה, היה של יפה ירקוני ב-1957, אולם לפופולריות הגדולה שלו
הוא זכה בביצועם של צמד "הדודאים" – בני אמדורסקי וישראל גוריון, הצמד
הפופולרי ביותר בארץ באותן שנים. השיר "ערב של שושנים" היה המצליח בכל
להיטי הדודאים בכל שנות פעילותם הרבות, שבהן לא היה מופע שבו פסחו עליו.
ערב של שושנים
נצא נא אל הבוסתן
מור בשמים ולבונה
לרגלך מפתן.
לילה יורד לאט
ורוח שושן נושבה
הבה אלחש לך שיר בלאט
זמר של אהבה.
שחר הומה יונה
ראשך מלא טללים
פיך אל הבוקר, שושנה.
אקטפנו לי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
