הבלוג של אורי הייטנר

חוק העמותות אינו חוק אידיאלי. יש בו פגמים לא מעטים. לכן, בבואי לבחון אותו, אשתדל להימנע מאמירה גורפת לכאן ולכאן, אלא אבחן את יתרונותיו מול חסרונותיו.

בראש ובראשונה, החוק מקדם את השקיפות בציבוריות הישראלית. אמנם גם היום החוק דורש דיווח מלא על מקורות המימון, אולם הדיווח הוא לרשם העמותות בלבד. כאשר מדובר בעמותות הפועלות בזירה הציבורית בישראל, במטרה להשפיע על דעת הקהל ועל המדיניות הציבורית, מן הראוי שהשקיפות תהיה לעיני הציבור, כי אין חומר חיטוי טוב יותר מאור השמש. כן, חשוב מאוד שהציבור יידע שעמותה ממומנת בעיקר בידי מדינות זרות, ומייצגת אינטרס זר.

נקודה לגנותו של החוק, היא העובדה שאינו דורש שקיפות לגבי תרומות פרטיות. כאשר מדובר בארגונים העוסקים בסוגיות ציבוריות, זכותו של הציבור לדעת מי תורם להם ומה האינטרס שלו, גם כאשר מדובר בתורם פרטי. נכון, יש הבדל בין תרומה של מדינה לתרומה פרטית, אך ההבדל הוא בשיפוט של הציבור, ואין מקום להבדל בחובת השקיפות. העדר דרישת השקיפות לגבי תרומות פרטיות, יוצרת את התחושה שלא השקיפות מעניינת את יוזמיו, אלא ניגוח יריביהם. הדבר פוגע גם בחוק עצמו ובתדמיתו הציבורית, ומחזק את תחושות הרדיפה הקשות בקרב חלק מהציבור. אילו החוק היה דורש שקיפות מלאה מכולם, ניתן היה לקבלו בהסכמה רחבה, ולא במחלוקת מיותרת. החד צדדיות הזו, היא הצד השלילי של החוק.

החוק מוצדק, כיוון שהוא מנסה להתמודד עם התופעה השלילית של התערבות מדינות זרות בפוליטיקה הפנימית של ישראל. ההתערבות הזאת היא בלתי נסבלת. אף אחת מאותן מדינות אינה מתמודדת עם המציאות המורכבת שעמה אנו מתמודדים. ניתן לצפות מאותן מדינות למעט ענווה, בבואן להתערב בפוליטיקה הישראלית. ביקורת של אותן ממשלות על מדיניותה של ממשלת ישראל, בנושאים אלה או אחרים, היא לגיטימית ומקובלת כחלק מכללי המשחק הדיפלומטי, אך מימון גורמים אופוזיציוניים, היא מעשה שלא ייעשה.

החוק נועד להתמודד עם התופעה, אך ספק אם יביא לצמצומה. הדרך להיאבק בתופעה צריכה להיות מדינית – לחץ ממשלתי על המדינות המממנות, כולל פעולות תגמול: מימון ישראלי לעמותות אופוזיציוניות באותן מדינות. אך יש חשיבות לחוק בעצם המסר העקרוני השולל את ההתערבות הזאת.

בהצעת החוק המקורית, נדרשו פעילי הארגונים הממומנים בידי מדינות זרות לשאת תגים מיוחדים בפעילותם בכנסת. טוב שהדרישה הזאת הוצאה מן הנוסח הסופי של החוק. נשיאת התגים הייתה מחזקת את הארגונים הללו, ונותנת לפעיליהם כר נרחב לפרובוקציות הפגנתיות. הנזק התדמיתי של נשיאת התגים היה גדול מהנזק שנגרם בידי העמותות. טוב שיוזמי החוק התעשתו וחזרו בהם מדרישה זו.

בסך הכל, יתרונותיו של החוק גדולים מחסרונותיו. אילו הייתי ח"כ, הייתי תומך בחוק, במתכונתו הנוכחית.

אפשר להתווכח האם החוק נחוץ ועד כמה. אני מכבד את מתנגדי החוק. אולם איני מכבד את דברי הבלע של ראש האופוזיציה, שבעזות מצח כינה אותו "חוק פשיסטי". הרצוג חותר לרהביליטציה מתוקפיו משמאל על זחילתו לממשלה, אך בדבריו הוא פוגע קשות בפוליטיקה הישראלית, במפלגתו ובעיקר באמינותו.

* "ישראל היום"