הבלוג של אורי הייטנר

פשחור, נציגו של המלך צדקיהו, פונה בשם המלך לירמיהו בבקשה שיפעיל את השפעתו על האלוהים, לקראת העימות הצפוי עם המעצמה הבבלית העולה. הוא נענה בנבואת חורבן איומה ונוראה, וקריאה להמוני ישראל לערוק בעיצומו של מצור ומלחמה, לנוס מירושלים כדי להינצל.

אנו יכולים לקרוא את הפרק הזה קריאה דתית מטפיסית וקריאה לאומית, חברתית ארצית.

בקריאה הדתית, אלוהים גזר גזירה על עם ישראל בשל חטאותיו וירמיהו הוא הנביא שנשלח להעביר את המסר האלוהי, מסר החורבן, לעם ישראל. הגזירה אלוהית היא המוחלט. היא אינה נשפטת בידי אדם כצודקת או לא צודקת (אף שאברהם ומשה, גדולי המאמינים, הוכיחו את ההיפך). אם אלוהים החליט על חורבן – הרי שהחורבן מוצדק. הקורא קריאה דתית יזדהה עם ירמיהו, הנביא המביא את דבר האלוהים. הוא גם יזדהה עם הקריאה למוטט את הסולידריות הלאומית והחברתית – הקריאה לפרטים לערוק ולנטוש בעת צרה. למה? כי זה מה שהנביא אמר, ואם זה מה שהנביא אמר, הרי שזה מה שאלוהים החליט, ואם זה מה שאלוהים החליט, זה מה שצריך לקרות.

הקריאה האלטרנטיבית היא הקריאה הלאומית, החברתית, הארצית, ההומניסטית. הקריאה הזאת אינה יכולה להצדיק מה שאינו ראוי להצדקה, בטענה שאלוהים אמר ואלוהים אינו טועה. ובקריאה הזאת, דבריו של ירמיהו הם דברים בלתי נסבלים, דברי בגידה והסתה.

עומד עם בפני מלחמה נגד אויב חזק, תחת מצור כבד. במצב כזה, נדרש ממנו להתלכד, לגייס את כל הכוחות, את מלוא העוצמה האנושית, החברתית, הכלכלית והלאומית להגנת האומה, להגנת הממלכה, להגנת הבירה. בא המנהיג הרוחני ומזנב בעם וקורא לאזרחים לברוח כעכברים לפני הקרב, לערוק מן המערכה כדי להציל את נפשותיהם. זו קריאה בלתי נסבלת.

איני אדם דתי. אני אדם לאומי, חברתי, ארצי, הומניסט. ולכן, איני יכול לראות את דברי ירמיהו כלגיטימיים. ירמיהו אינו הנביא שלי.

ולמה הכותרת שנתתי מדברת על שתי קריאות וחצי? מהו החצי?

תפיסתי היא, שבכל פרק בתנ"ך עלינו לחפש את האמירה שראוי לאמץ אותה, כי ניתן ללמוד ממנה. אין לנו מה ללמוד מהקריאה לפורר את החברה ולנוס על נפשנו. אולם יש לנו מה ללמוד מן הפסוק הבא: "שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה: בֵּית דָּוִד! כֹּה אָמַר יְהוָה: דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט, וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק, פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה, וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם".

המסר הזה הוא מסר חשוב, האומר לחברה, שאם לא תשפוט משפט צדק, אם מערכת המשפט תהיה מערכת עושק, אם החברה תהיה חברת עושק ועוול, אין לה סיכוי. חברה כזאת לא תשרוד.

אולם קשה להקשיב לאמת הזאת, מפי אדם הקורא לפורר את החברה, בשעתה הקשה ביותר.

* 929