קבלת שבת באורטל 5.8.16
ארבעים שנות צעידה במדבר קרבות לסיומן. אנו מסיימים היום את קריאת ספר
"במדבר", הרביעי בין חמשת חומשי תורה. בשבת הבאה נתחיל לקרוא את ספר
"דברים", נאומו הגדול, האחרון, של משה לבני ישראל טרם כניסתם לארץ
ישראל.
הפרשה האחרונה בספר "במדבר", פרשת "מסעי", נפתחת
בקיצור תולדות המסע במדבר. רשימת הנון-צדיקים של המסע ברצף, המתאר את המסע במילים
"ויסעו ויחנו".
כך, לדוגמה, פסוקים כה-כח בפרק לג. הקשיבו היטב לשמות המקומות. "וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת.
וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. וַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח.
וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה".
בספר "דורש טוב לתורה", מובאים מכל פרשה בתורה פסוק אחד או
שניים, ונדרשים בשיר קצר, שנון, יפה ומעורר מחשבה. שלושת הפסוקים הקצרים שציטטתי,
הם הפסוקים שהדרשן המשורר כתב עליהם את דרשתו לפרשת "מסעי".
הַחֲרֵדָה מִסְתַּבֵּר, הָיְתָה
עִלַּת הָעִלּוֹת
מֵרֹב פַּחַד הִצְטוֹפַפְנוּ לְיַחַד
חָנִינוּ בְּמַקְהֵלֹת
אַךְ אוֹי לְמִי שֶׁרַגְלָיו
הַפַּחַד מוֹבִילָן
מִמַּקְהלוֹת-הַיַּחַד בָּאנוּ
אַתֶּם יוֹדְעִים לְאָן
בַּשֵּׁן וָעַיִן גַּחְנוּ
וַנָּתוּר חָכְמַת זְקֵנִים
וְכָךְ אֵצֶל תֶּרַח
נִמְצֵאנוּ חוֹנִים
שָׂם הוּמְסָה חֶרְדָּתֵנוּ
בְּשִׁמְשָׁהּ שֶׁל מִלָּה עַתִּיקָה
נִשְׁמָתֵנוּ מָתְקָה וַאֲנַחְנוּ
חָנִינוּ סוֹף סוֹף בְּמִתְקָהּ.
הדרשן המשורר המבריק הזה, הוא בארי צימרמן; מורה, מחנך, איש רוח, חבר
קיבוץ גבעת חיים איחוד, אחד מעמודי התווך של תנועת ההתחדשות היהודית בישראל בארבעים
השנים האחרונות ומאנשי הרוח החשובים של התנועה הקיבוצית. ובעבורי, הוא גם ידיד
אישי וקולגה, בעשרים השנים האחרונות.
השבוע הלך בארי לעולמו במפתיע, כתוצאה מדום לב, והוא בשיא כוחו
ויצירתו, בן 65 בלבד. זו אבדה גדולה.
קבלת השבת מוקדשת לזכרו של בארי.
ובכל זאת, כדי לסיים במשהו אופטימי, אחזור לשורות האחרונות של המדרש:
נִשְׁמָתֵנוּ מָתְקָה וַאֲנַחְנוּ
חָנִינוּ סוֹף סוֹף בְּמִתְקָהּ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
